תפארת עוזיאל חלק א מ

עצמך כמו אדמה וע"ז מסיים ולא תעלה במעלות על מזבחי. פי' כשיש בדעתך שאתה בעל מעלות למדן וסופר וחכם לא תוכל לעלות אלא שתשפיל עצמך כמו אדמה כנ"ל

לא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו. כי ידוע מאמרם ז"ל שג' דברים מזכירין עונותיו של אדם והאחד מהם הוא עיון תפלה שמעיין שמתפלל כראוי וזה לא תעלה במעלות. פי' בשעה שאתה עוסק במזבחי שזובח יצרו או שמוסר נפשו על קדושת ה' לא יהי' לך חשיבותך ומעלך בקרבך שאתה עוסק בעבודת קונך כראוי כי ע"ז תגלה ערותך ויהיו מזכירין למעלה עונותיך ולכך לא תעלה במעלות ולא תגלה ערותך רק תהי' שפל ואדרבא תחשוב שאתה מקצר בעבודתו ית' לפי ערך רוממותו וטובתו עליך

או יאמר ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו. כי בכל שיר ושבח שנותנין לו ית' צריך להזכיר גם פחיתות ושפלות האדם כמו שתקנו קודם התפלה לומר מי אנכי וכן באמצע התפלה וכדומה וזה לא תעלה במעלות וגו' אשר לא תגלה ערותך שתזכיר שפלותך וזה גילוי ערוה: פרשת משפטים

אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע. הכוונה בי מבואר בספר הזוהר שכל הענין מרמז על הנשמה ע"ש. וזה ידוע ג"כ שצריך האדם לעמוד על עצמו ולמעט תאותו בכל תאות עוה"ז ובאם לאו אז היצה"ר מתחזק אצלו עד כי עברו על ראשו המים הזידוני' וזה שמרמז על הנשמה ואם אחרת יקח לו ר"ל הרמז כמד"א תחת שפחה כי תירש גברתה שמגביר על עצמו כח הגשמי ומפריד מעליו כח הרוחני ומאין יבא שנתגשם כ"כ קאמר הפסוק שארה כסותה ועונתה לא יגרע ר"ל כי שארה הוא, מזונות כפי' רש"י שאין מעציר א"ע מתאות מזונות ומלביש א"ע בכסות נאה וכל מגמותיו הוא לזה ועונתה ר"ל שאין ממעט מתאוות המשגל ומזה בא לו שנתעבה כ"כ עד שהגביר השפחה הרשעה על הגבירה כמדובר

ורפא ירפא. מלמד שנתן רשות לרופא לרפאות כי לכאורה הוא תמוה אשר עינינו רואות שע"פ דרך הטבע מתו כמה בני אדה אשר לא הי' להם רופא להתרפאות. וידוע דרכי הרפואה למשל אם גבר החמימות באדם נותן לו הרופא איזה עשב שטבעו לקרר וכדומה והוא ית' ברא הכל אם יש כח בעשב לקרר מהיכי תיתי לא יהא כח בו ית' לקרר בלי עשב ורופא אך האמת הוא מי שהוא מושגח מאתו ית' בודאי ירפאהו בלי עשב ורופא אך יש כמה בני אדם אשר סר השגחתו ית' מאתם ומסרו לטבע ואם יש רופא ועשב נתרפאים ואם לאו ימיתו כי הוא ית' אין משגיח עליהם. וע"ז נאמר שניתן רשות לרופא לרפאות. ורישא דקרא הוא אם יקום והתהלך בחוץ פירושו שאינו מושגח ומדובק בפנים בו ית' אלא בחוץ בדרך הטבע כנ"ל ורפא ירפא ניתן רשות לרופא אות

חיים שנים ישלם. פי' שצריך לחיות שני פעמים שיתגלגל אם לא ישוב בפעם הראשון עד שישלם

את כספך לא תתן לו בנשך. כי יש כמה בני אדם שתאותם וחפצם להרע לחבירו ולנשוך אותו נשך כסף נשך אוכל לחסר פרנסת חבירו וזה מדה רעה מגונה מאוד ואדרבא זרע כשר היי ראוים בטבעם להטיב לכולם וזה את כספך כו' פי' תאותך לשון נכסוף נכספת לא תתן בנשך. פי' לא יהי' לך תאוה להרע לחבירך

כל הדין דין אמת לאמתו וגו'. ודקדקו למה נקט לאמתו נראה כי לפעמים אדם דן דין אמת אבל אינו מחמת אמיתו אלא שנהנה שאוהבו יזכה בדין ואדם כזה לא פעל כלום במעשיו אלא כשנהנה מאמתו שנהנה מהאמת שהוא אמת זה נעשה שותף במעשה בראשית שהוא ית' ברא הכל בלי שום הנאה כ"א צדקת וגו' אלא מחמת האמת שהוא שלם והכל יכול יראוי מן האמת