תפארת עוזיאל חלק א לה

בגשמיות ג"כ והמלאך אינו מקיים רק ברוחניות

או יאמר בשעה שהמלאכים קטרגו על נתינת התורה אמר הוא ית' למשה החזר להם תשובה כלום יש קנאה ביניכם לא תגנוב כו' נראה כוונתו שיחזיר להם איך יכולין לקיים מצות תשובה כיון שאין קנאה וגניבה ביניכם ומקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד

או יאמר המלאכים קטרגו על נתינת התורה ונראה הכוונה שהוא ית' משפיע ע"י תורתו הקדושה והתורה משפיע ע"י נשמת ישראל ורצון המלכים שלהם ינתן התורה והוא ית' לא עשה כן ולכך אין מזכירין המלאכים שמו הגדול עד לאחר שלש תיבות דהיינו שכחו ית' ינתן להם ע"י התורה ונשמות ישראל ועם כחו יתברך הוא שלש והישראל אחר שתי תיבות נגד כחו ית' והתורה הקדושה

בגמרא דשבת פ' ר' עקיבא כשעלה משה למרום מצא להקב"ה קושר כתרים לאותיות א"ל משה אין שלום בעירך. א"ל כלום יש עבד שנותן שלום לרבו א"ל אעפ"כ ה' לך לעזרני מיד פתח משה ואתה יגדל נא כו' הדקדוקים רבו באיזה עיר ישב משה הי' לו לומר במקומך שנית מה חשובה השיב כלום יש עבד אדרבא דוקא עבד נותן שבח לאדון. שלישית מה השיב הוא ית' אעפ"כ. רביעית מה זה לעזרני ולא שלום כבתחלה. נראה דהוא ית' קושר כתרים מהתעוררות התחתונים מתפלת ישראל כידוע ועיר היינו התעוררות לשון עורי וזה שאל ית' אין שלום בעירך פי' וכי אין שלימות למעלה בהתעוררותך ומשה ה' עניו כידוע והיינו דהשיב כלום יש עבד כמאמרם ז"ל כשעושין רצונו נקראו בנים ואם לאו עבדים וא"כ אנכי עבד אין נותן שלימות לרבו משא"כ שאר הצדיקים הנקראים בנים וידוע כי אפי' בינונים מעוררים מעט מצד מעשים והשי"ת צריך לעשות גם חסד עמו מה שא"כ הצדיק שהוא מעורר הכל במעשיו והרשע אינו מעורר כלום רק הכל חסדו ית'. נמצא הבינוני כמסייע לו ית' וידוע אל תהי רשע בפני עצמך שאדם אל יחזיק עצמו רשע רק שהוא בינוני וזה השיב גם לדבריך אעפ"כ כיון שאתה בינוני הי' לך לעזרני

עוד נרא' במאמר שהבאתי לעיל שהמלאכים קטרגו על נתינת התורה והקשה האלשיך וכי אין תורה למלאכי מעלה שקטרגו על נתינת התורה לנו. ויש לומר שרצו המלאכים בנתינת התורה להם כמונו כי ע"י מה שהוא יתברך דבר עמנו מכניס יותר כח אלהית בתורה ודברים היוצאין כו' לכן יש לנו מעלה בתורה לפעול פעולת גדולות למעלה

במדרש מה שהוא ית' הראה כבודו לעם ישראל בסיני שלא יהא להם פתחון פה בחטא העגל לומר אלמלי ראינו אותו ית' לא חטאנו ולדעתי הוא תמוה שהוא ית' סיבב הרעה ואדרבא מוטב טפי הי' שיהא להם פ"פ וכן דקדקו המפרשים במשנה דבעשרה מאמרות ע"ש ובתוי"ט. ונראה דהעושה עבירה ומתחרט בו מוחלין לו וגם ישראל ע"י הבושה שהי' להם נתכפר קצתן ואלמלא לא ראו אותו כביכול לא היו מתביישין כ"כ דמחמת פ"פ הי' החטא נקל בעיניהם והוא ית' ידע שבין כך וב"כ יעשו מרוע לבבם והי' עונשם גדול ולכך הראה את כבודו ולא יהי' להם פ"פ ויבושו מאוד ויכופר להם מקצת נמצא שהוא ית' סיבב טובות עי"ז

שמעתי מהרב הגאון מו"ה לוי יצחק אב"ד דק"ק זעלחאב על מאמר בשבת מאחר שבדיבור ראשון פרחה נשמתם. דיבור שני היכן קבלינהו ומשני שהחיים בטל שעתיד הקב"ה להחיות בו את המתים ע"כ. הקשה מהרש"א למא לא מקשה כפשוטו על שאנחנו בני ישראל חיים עכשיו מאחר שפרחה נשמתם כבר. ותירץ דידוע שמלאכי השרת קטרגו למעלה באומרם תנה הודך על השמים עד שהשיב להם מרע"ה כלום גזל יש ביניכם כלום שנאה יש ביניכם ועל עניו זה מקשה הגמרא מאחר שבדיבור