תפארת עוזיאל חלק א לד
Tiferet Uziel part 1 34 · תפארת עוזיאל חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →אשים עליך כי אני ה' רופאך. מדקדקין המפרשים כיון דלא ישים עליו מכה מה רפואה צריך. וי"ל דאיתא במדרש דתשעים ותשעה בעין הרע ואחד בידי שמים וה"נ במחלה יש ע"פ דרך הטבע ויש בידי שמים וזה לא אשים עליך דהיינו בידי שמים ואף אם יבא עליך בדרך הטבע אני רופאך או כי היסורים הם רפואה לנשמה וזה לא אשים עליך ונשמתך כי אני רופאך גם בלי יסורים: פרשת יתרו
כשעלה משה למרום בקשו מלאכי השרת לדוחפו אמרו מה יש לבשר ודם בכאן אמר לו הקב"ה אחוז בכסאי והשב להם תשובה אמר להם כלום יש גזל בכם, כלום שנאה יש בכם, ולכאורה קשה לי באומרו אחוז בכסאי כמו בדבר גשמיות ואינו גוף כלל, ועוד בזה שהשיבם כלום יש גזל בכם גם זה אינו מובן כי מ"מ מה שייך למשה לקבל כל התורה יקבל רק הדברים שאינם שייכים למעלה והשאר ישאר למעלה כאשר אמרו תנה הודך על השמים, ענין כסא נראה שהוא דוגמת אדם שהוא עיף ומבקש מנוח לכף רגליו ויושב בעצמו על כסא כך הענין בו ית' שיש לו תענוג ונחת בעליונים כ"כ לפי שאין להם יצה"ר ואין זה חידוש מה שהם חרדים לדבריו ית' מה שא"כ לתחתונים מה שמשברים כח התאוה בשביל כבודו ית' זה מרוצה מאוד לפניו כדמיון אדם שהוא רץ לשמוע קול צפצוף עופות שמדבר בפיו ועל אדם שהוא מדבר אין חידוש לפניו מפני שדרכו בכך ובזה הוא היפוך הטבע כן הוא הענין בו ית' שבמעשינו יש לו נחת רוח ומחמת זה נקרא מעשינו ותורתינו כסא לפניו כמו שיש לאדם נחת רוח מכסא לנוח עליו כן יש לו נחת רוח ממעשינו וזה רמזו חז"ל שבקשו מלאכי השרת לדוחפו ואמר לו הקב"ה אחוז בכסא ר"ל שתהי' מראה להם שמעשיהם אף אם יעשו כתיקון כל המצות אין נחשבין לכסא ואין לו נחת רוח בכך מחמת שאין יצה"ר בכם מה שאין כן בנו אף שאנו למטה, מקבל הקב"ה תענוג ממעשינו. והשיב להם כלום יש גזל בכם, ולבאר קושית הנ"ל נראה דהנה יש ג"כ תמי' עליו ית' שציוה לנו כמה מצות שהשכל מחייב אותם ואין אדם מחמד עליה' כלל לעבור עליו אך הענין שאעפ"כ ציוה שמ"מ אף מחמת שאר המצות קונה לעצמו שלימות ותוספת קדושה והארה כדי שמכח זה אותו השלימות הוא גוררת אותנו לקיים שאר מצות כגון גזל ושאר מצות שהאדם חומד בהם לעבור עליו כמאמרם ז"ל מצוה גוררת מצוה ר"ל מחמת אותי שלימות שקנה במצוה ראשונה הוא לו לסיוע לבלתי היות לו מניעה לשאר מצות וזה הענין עצמו אפשר הוא כוונת הפסוק בתהלים ותחסרהו מעט מאלהים ר"ל שהמלאכים היו רוצים שיחסור הקב"ה מאתנו מעט ולא יתן לנו [אלא[ הדבר שיצה"ר ולב האדם מתאוה אבל הקב"ה לא כן, אלא מגודל חסדו נתן לנו סיוע וחיזוק במה שהרבה לנו תורה ומצות אף שלכאורה אינם לצורך מ"מ הם פועלים התחזקות לשאר וז"ש להם משה כלום גזל יש בכם נמצא אין אתם צריכי' להתחזקות כלל שיגיע לכם משאר המצות נמצא כל התורה אצליכם שלא לצורך כלל
בשעת נתינת התורה קטרגו המלאכים ואמרו אשר תנה הודך על השמים וקשה הא מסתמא יש להם התורה ואפשר שרצו שלא יהא התורה לבוש כלל כלבוש זה שהוא כעת להגין גם בגשמיות אלא שיתן ההוד על השמים בלבוש רוחני ולא בלבוש גשמיי וזה הלבוש גשמיי הי' מצד חסדו ית' שעי"ז גם בני אדם מקורבין אצלו ית' כי לומדים ומקיימים הגשמיות וזכין לבוא אל הפנימיות משא"כ אם לא הי' לבוש גשמיי כלל לא הי' התחלה לאדם לזכות לתורה כלל במשל החייט מקורב טפי אצל המלך משאר בני אדם מחמת שבא לעשות בגד למלך ולכך צדיק יותר חשוב ממלאך שמקיים התורה