תפארת עוזיאל חלק א יז

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם. כבר ידוע מה שדרשו אחר איזה דברים. ואפשר אחר שאמר אברהם במה אדע וגו' שבאיזה זכות יקיימו ישראל בגלות שלא יהיה זכות הקרבנות אחר זה נסה הוא ית' אותו בעקידת יצחק ובזה הזכות יתקיימו הישראל וכידוע שהוא ית' רואה את אפרו של יצחק צבור על המזבח ונתמלא רחמים ואפשר כי רמז לו על כל הקדושים שנהרגו על קדושת שמו שבזה הזכות ירחם על יתר פליטת עמו כידוע ואפשר שלזה רמז מ"ש ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק דהיינו על גאולת משיחנו במהרה בימינו ע"ד ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו, וירא את המקום פי' על הוא ית' שנקרא מקום הוא מרחוק, שגלות הזה הוא ביותר באריכות הזמן מכל שהיה לפניו ולכך זרז ע"א בעקידת יצחק בנו לאמר אל נערי' וגו' ודו"ק

והאלהים נסה את אברהם, הקושיא מפורסמת למה תלה התורה הנסיון באברהם ולא ביצחק, ונראה דידוע דגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה וידוע כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו נמצא יש יצה"ר למצווה ועושה טפי ממי שאינו מצווה וכאן בעקידה היה ציווי מהוא ית' לאברהם ולא ליצחק כמאמר הכתוב קח נא וגו' נמצא הי' אברהם מצווה ועושה ויצחק אינו מצווה והיה היצה"ר של אברהם גדול משל יצחק ולכך תלה התורה הנסיון טפי באברהם מביצחק

או יאמר והאלהים נסה את אברהם הא דתליא הנסיון באברהם ולא ביצחק אף דנסיון של יצחק הוא יותר גדול משל אברהם מפני שאברהם מצווה מפיו ית' ויצחק לא שמע מפיו ית' רק מפיו של אברהם ואפ"ה ציית

או יאמר משום דהנסיון אינו אלא למי שהבריות מסתפקין בו אם הוא צדיק אם לאו משא"כ למי שפעולתו ומעשיו מפורסמין בין הבריות שאין צריכין ראי' ויצחק שהיה צדיק בן צדיק לא היה צריך לנסיון כלל משא"כ אברהם הי' צריך לנסיון זה כדי שיהיה מפורסם בין הבריות והבן, כי ברור

או יאמר והאלהים נסה את אברהם. מקשין למה לא תלה הנסיון ליצחק אלא לאברהם הא נסיון של יצחק גדול משל אברהם. ונראה דעיקר הנסיון היה במה שאברהם לא הרהר אחר מדותיו של ית' אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע וזה הרומיא לא הי' ליצחק אלא לאברהם ולכך תלה הנסיון באברהם וזה י"ל דכוונת הפסוק אחר הדברים האלה ודרשו הרבה ואיני יודע איזה דברים ולמה שכתבתי היינו אחר הדיבור כי ביצחק וגו', וכעין הלצה י"ל דהנסיון הי' באברהם טפי מביצחק דליצני הדור הי' אומרים שבודאי כדבריהם כן הוא שמאבימלך נתעברה שרה כי בודאי רחמי האב על הבן ולא היה שוחט אותו אלמלי הוא בנו ולכן היה נסיון גדול באברהם משא"כ ליצחק לא היה כ"כ נסיון ואדרבה בזה שנשחט עבורו ית' מראה שיש לו נשמה כשרה ולא מאבימלך, ואחר הדברים האנה היינו אחר מעשה אבימלך והרהורי דברים מליצני הדור

במדרש אמרו האומות אם אברהם צדיק הוא למה מגרש את בנו הבכור דהיינו את ישמעאל כמד"א ויקח את הנער וישלחהו כיון שראו מעשיו אמרו אלהים עמך בכל אשר אתה עושה. הכוונה ע"ד רמז שמבואר בספר הזוהר שהוא ית' נקרא בשם אברם "אב "רם והאומות אמרו אם צדיק הוא יתברך למה מגרש את בנו הבכור דהיינו ישראל לתוך הגלות שהם נקראים בני בכורי ישראל כיון שראו מעשינו הרעים ח"ו אמרו אלהים עמך בכל אשר עושה ר"ל כמו שאתה מעורר למטה במעשה צדקותיך אם לטוב אז גם הוא יתברך ג"כ באותו מדה מעורר טובות עלינו ובהיפוך לרע ח"ו וישועת הקב"ה אינו עמנו כ"א לפי מעשינו וצדקותינו הן טוב והן לרע ח"ו. ודו"ק: