אוצר המלך ו

זקוקין דנור נפקי מפומיה דרבי לפומי' דרב ולא ידע מאי קאמר עי' שם. ואין משם ראי' דהוא הי' תלמידו. וטפי הי' לו להביא מגמרא פרק קמא דפסחים [דף ג' ע"ב] מהא דתרי תלמידי הוי יתבי קמי דהלל וחד מנייהו ריב"ז ואמרי לה קמי דרבי וחד מנייהו ר' יוחנן עיין שם דמבואר דר' יוחנן תלמיד דרבי הי': בשם ה'. הלכות יסודי התורה וזה החלי, צדוק הכהן ראבינאוויץ תקצ"ט פה וולאדאווקי, פרק א' הלכה ו'

וידיעת דבר זה מעות עשה שנא' אנכי ה' אלהיך וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה עובר בלא תפשה שנא' לא יהי' לך אלהים אחרים על פני וכופר בעיקר שזהו העיקר הגדול שהכל תלוי בו: מבואר מדברי רבינו דהמחשב בע"ז ומעלה על דעתו שיש אלק' אחרים עובר בל"ת דלא יהי' לך כו'. וקשה לי טובא. חדא מהא דסופ"ק דקדושין [דף ל"ט ע"ב] בהא דהרי שאמר לו אביו כו' עלה לבירה כו' ונפל ומת כו' היכן אריכות ימיו כו' עיין שם דפריך עלה ודלמא מהרהר בע"ז הוה ואף על המחשבה נענש דכתיב למען תפוש בני ישראל בלבם עיין שם. והשתא לדעת רבינו דמהרהר בע"ז עובר בלאו דלא יהי' כו' והוא דיבור שני לעשרת הדברות וחמיר טובא א"כ למה הוצרך הגמרא להביא עצות מרחוק דמהרהר בע"ז נענש מקרא דיחזקאל למען תפוש כו' תיפוק לי' דעובר בלאו דלא יהי' כו' וע"כ דלא יהי' לא קאי אמחשב בלבו. הא חדא

ועוד קשה לי מפרק מי שהחשיך בשבת [דף קנ"ג ע"ב] דאמר רב"ח המחמר אחר בהמתו בשבת בשוגג חייב חטאת מזיד חייב סקילה ובתר הכי ואמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דכתיב תורה אחת יהי' לכם לעושה בשגגה הוקשה כל התורה לעכו"ם מה עכו"ם דעביד מעשה בגופי' הכי נמי עד דעביד מעשה בגופי' כו' ע"כ. והנה בפרק קמא דהוריות [דף ח' ע"א לענין קרבן נשיא ומשיח יליף נמי מהאי קרא דתורה אחת דהוקשה כל התורה לעכו"ם כו' עיין שם ופירש"י דקרא דתורה אחת בעכו"ם מדבר כדתניא בספרי ר"ש אומר בעכו"ם הכתוב מדבר שנאמר כי דבר ד' בזה שבזה על דבור ראשון שנאמר בו אנכי ולא יהי' כו' ע"כ. ובאמת כן הוא בגמרא שם להדיא דפריך בתר הכי שם דכולי עלמא מיהת קראי בעכו"ם הוא דכתיבי מאי משמע כו' דבי רבי תנא אמר קרא אשר דבר ד' בזה כו' איזהו מצוה שהיא בדיבורו כו' זו עכו"ם דתנא דבר"י אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום עיין שם. [עיין שם דקאמר תלמודא עוד דרשות עיין שם. וצע"ג על רש"י ז"ל שהביא בשם הספרי והלא מפורש בגמרא להלן וצ"ע. וכיוצא בו נפלאתי על התוס' פ"ק דיבמות [דף ט' ע"א] ד"ה בעכו"ם שכתבו הא דלא קאמר יליף מצות מצות משום דכל מצות דכתיב בעכו"ם אצטריך כדדריש בספרי כל מצות זו עכו"ם ששקולה כנגד כל המצות ע"כ. ופלא דהא דבר זה מבואר בהוריות דרי"ב אמר מהכא מוכח דקרא דתורה אחת בעכו"ם דאיזה מצוה ששקולה כנגד כל המצות כו' עיין שם וצ"ע]. והשתא לדעת רבינו דלא יהי' לך קאי אמחשבה וא"כ גם קרא דתורה אחת ג"כ היינו ששגגו וסברו שמותר לעבוד במחשבה וביזה דבר ד' שאמר לא יהי' לך אפי' במחשבה וא"כ הוקשה כל התורה לעובד עכו"ם במחשבה. והשתא מאי פריך רבא אדרמב"ח דמחייב במחמר מהא דהוקשה כל התורה לעכו"ם מה עכו"ם במעשה אף הכי נמי במעשה משא"כ מחמר דלא עביד מעשה אלא דבור בעלמא שמנהיג בקול כדפירש"י שם]. הא גם עכו"ם דהאי קרא דתורה אחת היינו במחשבה בלבד ולא עביד מעשה. וע"כ דלא כדעת רבינו אלא לא יהי' לך נמי קאי אעביד מעשה וכן קרא דתורה אחת דכתיב בי' אשר דבר ד' בזה דקאי אלא יהי' לך נמי בדעביד מעשה והוקשה כל התורה לעכו"ם דעביד מעשה ושפיר השיב רבא ארמב"ח

ותו קשה לי מפרק ו' דיומא [דף ס"ו ע"ב] דשאלה אשה חכמה את ר"א מאחר שמעשה עגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה כו' רב ולוי חד אמר זיבח וקיטר בסייף גיפף ונישק במיתה שמח בלבו בהדרוקן