אוצר המלך ה

בעז"ה הנל"ך. אחל לכתוב ספר אוצר המלך. בו יבואר דברים אשר חדשתי בזעת אפי וביגיע כפי. אנכי הדל עני וכהן צדוק בהרב הגאאמ"ו החסיד המנוח מהרי"ך זצללה"ה מקריניק וכעת פ"ק וולאדאווקי. וסדרתים על סדר הי"ד החזקה להרמב"ם ז"ל כי הוא המאסף לכל המחנה הדינים הן הנהוגים. ושאין נהוגים בזמן הזה בעוה"ר. וזה החלי. התחלתי בקיץ תקצטי"ת לפ"ק

בהקדמה כתב הרמב"ם ואחי' השילוני כו' קיבל מדוד ובית דינו ע"כ. וכתב עליו הראב"ד דאין זה נכון אלא שהי' אחי' השילוני מבית דינו של דוד ע"כ. והרב כסף משנה כתב טעמו דהראב"ד לפי שהי' זקן מופלג ביותר אין נכון לומר שקיבל מדוד שהי' צעיר לימים ממנו וגם בחכמה אפשר שהי' אחי' גדול ממנו אי משום דבישישים חכמה ואי משום דקיבל ממשה אבל מה דאפשר לומר הוא שהי' מבית דינו של דוד שדוד הי' ראש הסנהדרין ולדעת רבינו יש לומר שאע"פ שהי' חכם גדול מדוד עוד יצדק לומר קיבל מדוד שנשאר ראש קבלה במקומו עכ"ל: והנה כל רואה יראה דוחק תירוצו בעד רבינו ז"ל. וכן בספר שלשלת קבלה כתב דאחי' השילוני עם היותו מיוצאי מצרים קיבל משמואל הנביא עכ"ל. והוא נמשך אחר דברי הראב"ד שהי' מבית דינו של דוד. ואני הדל לפענ"ד להביא ראי' מפורשת לדברי רבינו ז"ל כי לא הי' מבית דינו של דוד מפרק אחד דיני ממונות [דף ל"ו ע"א] דאמר ר"ה ברי' דר"י מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד כו' והא הוי דוד הוי עירא היאירי והא נח נפשי' כולי שני קאמרינן כו' ע"כ. והשתא אי נימא דאחי' השילוני הי' גדול בחכמה מדוד טפי הי' לו לומר הא הוי אחי' השילוני דלא נח נפשי' כלל שהי' חי הרבה אחר דוד. ואפי' נימא דאחי' קטן הי' מדוד רק שהי' מבית דינו וחבירו תלמידך של שמואל הרמתי. מ"מ הוה למפרך מיני' וכדפריך התם על פנחס הוי זקנים ועל יהושע הוי אלעזר עיין שם. וע"כ מוכח דאחי' מתלמידיו הי' ומהמקבלים ממנו וכדברי רבינו ז"ל ודלא כהחולקים. כן נראה לפענ"ד ברור:. ומה שכתב וגדולי החכמים שהיו מבית דינו של רבי וכו' ור' ינאי ובר קפרא ושמואל ור' יוחנן ור' אושעיא ע"כ. וכתב עליו הראב"ד לא היו אלו כלל מבית דינו של רבי וזה המאסף אסף מדעתו ולא ידע על מה ע"כ. ולי נראה ליתן טעם ודעת לדברי רבינו. דמה שכתב ור' ינאי נפקא לי' מפרק הספינה [דף פ"ד ע"ב] לענין חצר השותפים דקונים זה מזה וכן עוד בדוכתי טובי אמר ר' ינאי אמר רבי. וכבר כתבו התוס' בברכות (דף ל"ה ע"א] דרב הונא כתלמיד לגבי רב אסי שהרי בכמה מקומות אמר רב הונא מרב אסי עכ"ל מבואר דכיון דאמר ממנו הוי תלמידו. ומה שכתב ובר קפרא. נפקא לי' מפרק ד' אחים [דף ל"ב ע"ב] דרבי חייא נשבע כך אמר רבי ובר קפרא נשבע כך שמעתי מפיו עיין שם משמע דשניהם תלמידיו היו. ועיין במו"ק [דף ט"ז ע"א] בהא דאמר לי' בר קפרא מה רבי אומר בדבר זה עיין שם. ומה שכתב ושמואל. יפה כתב הרב כסף משנה דנפקא לי' מדהוי אסיא דרבי עיין שם. ונראה לי דדעת הראב"ד דלא הי' תלמידו דבפרק קמא דתענית [דף י' ע"א] בהא דבגולה רב אמר יום ס' כלפני ס' ושמואל אמר כלאחר ס' אמרינן וסימנך עילאי בעי מיא תתאי לא בעי מיא. ופירש"י עילאי רב שהי' מארץ ישראל כו' עיין שם. משמע דשמואל לא הי' מארץ ישראל כלל וא"כ איך למד לפני רבי שהי' בארץ ישראל. אך באמת כבר הקשה בספר יוחסין באות ד' רב דימי] על דברי רש"י אלו ומביא פירוש הערוך דסורא אתרי' דרב עלאי מנהרדעא אתרי' דשמואל עי' שם

ומה שכתב ור' יוחנן. עיין מה שכתב על זה זה בכסף משנה מגמ' דאמר ר' יוחנן דהני