אוצר המלך מה

שניהם לא שכורים ולא עצלנים ולא עצבנים ולא אחד מהן. ולא תהיה ישינה ולא יאנוס אותה והיא אינה רוצה אלא ברצון שניהם ובשמחתם יספר וישחק מעט עמה כדי שתתישב נפשה ויבעול בבושה ולא בעזות ויפרוש מיד: בגמרא נדרים ד"כ ע"ב] איתא באימא שלום אשתו של ר' אליעזר שאמרה אינו מספר עמי אלא בחצות לילה לא בתחלה ובסוף וכשהוא מספר כו' ואמרתי לו מה טעם ואמר לי כדי שלא אתן עיני באשה אחרת כו' ע"כ, הרי מבואר להדיא בגמרא דר' אליעזר עצמו אמר הטעם משום שלא יתן עיניו באשה אחרת וכמו שכתב הר"ן דבתחלת הלילה וכן בסופה מצויים נשים ההולכות בשוק ויתן דעתו עליהם וא"כ קשה על רבינו מדוע כתב טעם אחר משום דבתחלת הלילה שבע ובסופה רעב, ופלא מהרב כסף משנה שעשה עצמו כלא ידע הטעם המפורש בגמ' וכתב דס"ל לרבינו הטעם כו'. ויותר פלא מהגהות מימוני שכתב הטעם הנזכר בגמ' שהשיב ר"א עצמו על שם התוס' עיין שם ואולי מפרש דתשובת ר"א קאי אהא דמגלה טפח ומכסה טפחיים. ודחוק

ונראה לי דבפ"ק דברכות [ד"ח ע"ב] תניא רשב"י אומר פעמים אדם קוק"ש שתי פעמים בלילה אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר ויוצא ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה כו' לעולם לילא הוא והא דקרי לה יום דאי א אינשי דקמו בההיא שעתא ע"כ הנה מבואר מדברי רשב"י דזמן ק"ש של שחרית בשעה שבני אדם קמים ואע"פ דעדיין לילה היא רק כיון דאיכא דקמו בההיא שעתא יכול לקרות וקשה מהא דקאמר הכא דר' אליעזר לא הי' מספר בסוף הלילה אלא בחצות דודאי האי סוף הלילה אינו מעמוד השחר ובמסכת כלה איתא בפירוש לא במשמורה ראשונה ולא במשמורה אחרונה אלא בבינונית כו' ועיין שם] אלא כל משמר השלישי לא הי' מספר משום דכבר הנשים מצו ין בשוק, הרי שכבר בני אדם קמים גם קודם עמוד השחר וא"כ מדוע לא יקרא ק"ש ג"כ מקודם כל שבני אדם קמים [ועיין בהרא"ש ז"ל שכתוב לילה פירוש בלשון העולם נקרא לילה כו' עיין שם כל דבריו. ויראה דלפי דבריו לא קשה מידי, אכן לדעת רבינו יתכן לומר כדברינו ועיין ברש"י ותוס' לשם] ואע"ג דלי ה הוא. דלא גרע מעמוד השחר דג"כ לילה ואפי' הכי קורין ק"ש של שחרית כיון דאיכא דקמו, והכי נמי קשה מדוע לא יקרא מקודם ג"כ

ונראה דר' אליעזר לטעמי' דס"ל במשנה בברכות [ד"ט ע"ב] דקורין את שמע משיכיר בין תכלת לכרתי ולא מעמוד השחר ואע"ג דמעמוד השחר איכא דקמו מכל מקום ס"ל דכיון דלילה היא לא קרא אלא א"כ יום גמור הוא ולא איכפת לן במה דיש קמים באותה שעה. א"כ לשיטתו לא קשה מידי מדוע לא יקרא ק"ש מקודם כיון דבני אדם קמים. דהוא ס"ל דאע"ג דבני אדם קמים כל שאינו יום עדיין אין קורין אכן רשב"י דקאמר משיעלה עמוד השחר אע"ג דלילה היא כיון דאיכא דקמו אז, על כרחך דס"ל דרק אז קמים בני אדם ולא מקודם. ואין זו פלא שיחלקו חכמים בדבר זו אימת קמים בני אדם דהרי מצינו כהאי גונא דפליגי תרתי לישני בריש מכילתין ואביא בסמוך וכן מצינו בדוכתי טובי כיוצא בזו

ולפי זה יובן דרבינו לטעמי' דפסיק לקמן בפ"א מהלכות ק"ש הלכה י"ב] כרשב"י דבשעת הדחק רשאי לקרות משעלה עמוד השחר ואע"ג דלילה היא כיון דיש שקמים אז אבל מקודם לא וע"כ דאין קמים מקודם עמוד השחר. וא"כ שרי לבעול בסוף הלילה ותו אין חושש בנתינת עיניו באשה אחרת, ע"כ כתב רבינו דמ"מ אסור בסוף הלילה משום שהוא רעב ואסור על פי הרפואה [ואגב זה כתב ג"כ על תחלת הלילה אותו טעם דעל פי הרפואה. כדי שיהא מניעת ב' העתים מטעם א' כמו שהם לר"א מטעם אחד כן נראה נכון

ועיין בריש ברכות [ד"ג ע"א] תניא ר' אליעזר אומר ג' משמורות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי כו' ראשונה כו' שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה כו' חש ב סוף משמורה ראשונה ותחלת משמורה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואי בעית אימא כולהו סוף משמורות קחשיב כו' ועי' שם ובחידושי הרשב"א לשם כתב בשם בה"ג דנפקא מינה בסמני לדעת אימת עדיף להתפלל עי' שם. והנה הטור [או"ח] סימן א] כתב וטוב למי שמקדים שיכוין לשעות שמשתנית המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף ב' שלישי הלילה ולסוף