אוצר המלך רט

הבנין כו' ורובע מרוב המנין הרי אלו כו' וצ"ע בפרק כ"ג [ר"ל דנזיר דמייתי שם מקודם] ע"כ, ולשון ורוב עצמות מרוב כו' דקאמר מגומגם ואין לו מובן וביאור כלל. דהי"ל לומר ועצמות מרוב כו'. ומתוך סיום הלשון ורובע מרוב כו' הדבר מבואר דגם ברישא צ"ל כן ורובע עצמות מרוב כו', והנה מבואר בזה כדברי הר' עזריאל הנ"ל דאמר תחלה חצי קב עצמות סתם והיינו מאיזה עצם או עצמות שיהיה ואח"כ אמר רובע עצמות מרוב בנין או מרוב מנין דוקא, (וזהו כמו שכתבתי לעיל בגירסת התוספתא שבהר"ש שם אח"כ דדבר זה פלוגתא דתנאי שם ותנא דספרי זוטא כר"י אליבא דב"ה ומתני' דאהלות מפרש הר"ש כת"ק כנזכר לעיל ומה שסיים הר"ש על זה וצ"ע פרק כהן גדול. ר"ל דמ"ש חצי לוג דם וחצי קב עצמות הוא כמקצת זקנים הראשונים שם בנזיר נ"ג א'] דאמרו חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל, ושם סיימו רובע עצמות ורביעית דם לא לכל ומבואר דרובע עצמות דמי לרביעית דם דלא מטמא לדידהו באוהל כלל ואלו הכא ס"ל דיש טומאת אוהל ברובע עצמות ג"כ, ועכ"פ דברי הספרי זוטא ראי' להר' עזריאל. אבל אף דתנא דספרי זוטא ס"ל כן אליבא דהני מקצת זקנים, תנא דמתני' דאהלות דלא חשיב חצי קב כדחשביה בספרי זוטא ע"כ לא ס"ל כן

[קנט] וראיתי בהגהת הגר"א שבש"ס דפוס חדש שם הגיה בלשון הספרי זוטא שבהר"ש דצריך לומר וחצי לוג דם וחצי קב עצמות מרוב מנין או מרוב גודל כו'. ולא ידעתי מה אמר בסיום הלשון ורובע מרוב המנין והרי למעלה אמר דוקא חצי קב מרוב מנין ולא נזכר שם שמחקו, וגם לא ידעתי לאיזה צורך הגיה בתחלת לשון זה מרוב מנין או מרוב כו' ולא ככתוב לפנינו מרוב הבנין מרוב כו' ופרושי קמפרש מהו רוב בנין רוב גודל כו' ואח"כ במקום ורובע צ"ל או על פי דרכו] ע"ש. ולפי זה דברי הספרי זוטא כתוס' הנ"ל ולא כה"ר עזריאל. והגם דהוא קאי למקצת זקנים כנ"ל מ"מ מיניה שמעינן לדידן לנזיר, אבל לא ידעתי שורש דברי הגהתו זו ומה לחצו לזה, ואולי נמשך אחר דברי תוס' נזיר הנ"ל שלא היה לפניו ספר השיטה מקובצת ודברי ה"ר עזריאל או שלא ישרו בעיניו. אבל הגם דבמתני' אי אפשר לומר כן וכמו שכתבתי מ"מ תנא דספרי זוטא כפי הנראה ס"ל כן ואין להגיה בו רק הג"ה קלה בחיסור אות א' [או ציון קו למעלה על חסרון האות] במלת ורוב כנ"ל. וממה שכתב הר"ש וצ"ע פרק כהן גדול מוכח ג"כ דהגירסא כמו שכתבתי. דעל זה שפיר הוקשה ליה משם וכמ"ש, אבל לגירסת הגר"א מה הוקשה לו משם. ואי משום דבמתני' שם תני סתם חצי קב ולא פירש מרוב בנין או רוב מנין הרי הר"ש מפרש במתני' דאהלות ג"כ דלא צריך מרוב בנין או מרוב מנין וכת"ק דתוספתא כנ"ל. ולדידיה לא צריך לפרש כלל בנזיר וכמו שיתבאר. וגם בילקוט (פ' חוקת סי' תשס"ב] ד"ה זאת התורה העתיק דברי הספרי זוטא הנ"ל. ושם איתא גם הא דחצי לוג דם וחצי קב עצמות. (ושם איתא וחצי לוג עצמות והוא ט"ס וצ"ל קב. ונמצא טעות זה ג"כ בירושלמי דנזיר ג' פעמים ע"ש [בפרק ז' סוף מהל"ב] בדפוס ברלין שעם פירוש הקרבן עדה ועוד בפירושו בסוף הפרק סוף הל' ד']. וע"ש בפני משה ד"ה וחצי לוג עצמות כתב לאו דוקא אלא חצי קב, ולא ידעתי מאי לאו דוקא דקאמר ואיך שייך לומר על זה לשון לאו דוקא והי"ל לומר דט"ס הוא וצ"ל חצי קב. וגם הקרבן עדה לא הרגיש להגיה שם בסוף הפרק ע"ש. ובזית רענן שעל הילקוט שם לא הגיה בזה. נראה דבדפוס ישן שלפניו הגירסא בזה כהוגן חצי קב] מקמי אבר מן המת ואבר מן החי וכמו בהר"ש שלפנינו ואין להגיה בב' ספרים שונים. וע"ש סיום הלשון בילקוט (דפוס פפד"מ שלפני] ורוב עצמות ורוב בנין ורוב מנין ורוב הגויה הרי כו', ניכר דהלשון משובש ובזית רענן העתיק [מדפוס שלפניו] ורובע עצמות [ולפ"ז צ"ל אח"כ מרוב בנין והוא לא הגיה בזה נראה דבדפוס שלפניו כתוב כן] וכתב אח"כ ורוב מנין מרוב הגויה כצ"ל. וזהו כמו שכתבתי בדברי הר"ש והו' דורוב במקום או. ונכון היה יותר להגיה לפ"ד ורובע מרוב מנין ומלת הגויה צ"ל למעלה אחר מלת בנין. אבל לגירסא שלפני ברישא ורוב, הי' נראה יותר להגיה דצ"ל ורוב עצמות מגובה הבנין רוב הגויה ורוב מנין הרי כו' וכונתו לרוב בנין ורוב מנין שאין בהן רובע (ולגירסת הר"ש צ"ל הא דלא חשיב זה כאן בספרי זוטא משום דלישנא דספרי זוטא ע"כ היינו תרוייהו רוב בנין ורוב מנין, וזה י"ל דפשוט לו דהוא כמת שלם ולא צריך לרבותא כאן], והשתא לא קשיא על זה מפרק כ"ג וגם אין ראיה מזה לה"ר עזריאל

[קס] ועיין בהמאירי [נזיר נ"ב] ריש ד"ה אף חצי קב כתב וכן לשיטתנו אין