אוצר המלך רח

קתני בהדיא על רוב בנין או רוב מנין דמטמא באוהל ע"ש. ופשיטא להו דרוב מנין דקתני שם היינו או רוב מנין, והיינו מלישניה דרבא דהכא דאמר ולרוב מנין דחזינן דפשיטא לי' דמתני' או קתני, והם לשיטתם הנזכר דמפרשים רובע מרוב בנין היינו ממקצת כל עצם, ועי' בפירוש הרא"ש הנדפס מחדש שם והועתק ג"כ בש"מ [שם מ"ט רע"ב], [ומ"ש שם ושם ממשנה דאהלות חסר סיום לשון המשנה ורוב בנין ורוב מנין אע"פ שאין בהן רובע ע"ש]. והמפרש [המכונה רש"י] שם כתב בד"ה ורבא כו' דאע"ג דבעלמא לא חשיב לטומאת אוהל אלא א"כ יהא בהן רובע, גבי נזיר חשיב כמת שלם הואיל דאית ביה רוב בנין או רוב מנין כו' ע"כ. והוא לשיטתיה הנ"ל דס"ל דרובע מרוב בנין או רוב מנין שלם דוקא בענן, ומפרש מ"ש באהלות רוב בנין ורוב מנין שאין בו רובע היינו תרוייהו יחד וע"כ אמר דבנזיר עדיף מבעלמא אבל הדבר תמוה מאוד לאמרו שיהיה הנזיר מגלח על מה שבעלמא, אין מטמא ואיפכא מצינו ברובע עצמות ורביעית דם דבעלמא מטמא ונזיר אין מגלח אלא בחצי קב וחצי לוג כדתנן התם ואיך נאמר בזה איפכא. ותו מנ"ל לרבא לחדש זה ולאיזה צורך ואי מתני' דאהלות רוב בנין ורוב מנין יחד קאמר הי"ל לרבא לאוקמי גם מתני' דהכא כן, דלא נצרכא אלא לרוב בנין ורוב מנין שאין בו רובע ולא ולרוב מנין, וע"כ דהוא מפרש גם בלשון המשנה דאהלות כן וכמ"ש תוס' הנ"ל

[קנז] ואיכרא דבלשון המשנה שם מ"ט ב'] על השדרה ועל הגולגולת איבעיא להו בגמ' (שם נ"ב א"ן שדרה וגולגולת תנן או דילמא או גולגולת ע"ש, הרי דאע"ג דקתני ועל הגולגולת ולא הגולגולת, עם כל זה מספקא להו דלמא לאו או קאמר ותרוייהו קאמר, וא"כ כ"ש בלשון ולרוב מנין דאיכא רק תוספת הל' די"ל כן אבל באמת גם שם זר לפרש כן בלשון ועל ובאמת בפסקא שבגמרא שם הגירסא השדרה והגולגולת וכן שם [סוף ע"ב] מייתי מלשון המשנה כן נראה דהי' בגירסתם כן. ועי' בתוס' [שם מ"ט ב'] ריש ד"ה ועל אבר מה"מ ואמה"ח ובמשנה שם איתא ועל אמה"ח והם העתיקו בלא ועל. והרי דאין כל התוס' שוות בלשון המשנה שם בזה]. ועי' בש"מ [שם נ"ב א'] ד"ה איבעיא בשם תוספי הרא"ש אהא דשדרה וגולגולת דכן יש במשנה דאהלות ולשון אחד לשניהם ע"ש. הנה דגם לפניו היה הגירסא כאן כבאהלות, ומיהו בפירוש הרא"ש נזיר הנדפס מחדש בש"ס חדש שכתב ג"כ זה ליתא הא דהלשון שוה, ומ"מ ע"כ צ"ל כן דאל"כ היל"ל דעדיפא דהתם איכא למיבעיא טפי ועי' זה ג"כ בתוס' שם ד"ה איבעיא. ואפשר לומר דהיינו דאיבעיא' לי' היכי תנינן בלשון המשנה דאיכא דתנו והגולגולת וי"ל דתרתי בעינן ואיכא דתנו ועל ואז ר"ל או. וי"ל דזה טעם הרמב"ם [פ"ז מנזירות הל"ב ופ"ב מהטו"מ ה"ח] דחשבינהו בתרתי ע"ש בכ"מ שם ושם. וי"ל דהוא על פי לשון המשנה שלפנינו בגמ' בבלי וירושלמי ובמשניות דאיתא ועל הגולגולת. ומסתמא אמוראי בתראי פשטו לה דאו קתני וקבעו לגירסא זו במשניות ועי' בתוס' [שם מ"ט ב'] ד"ה ועל השדרה ועל הגולגולת כו' ובגמ' בעי כו' ע"ש צ"ע דהביאו האיבעיא על גירסא זו, ויש ליישב. ונראה דיש לדייק גם מלשון המשנה דנזיר שם בפירוש רובע עצמות מרוב בנין כו' כרמב"ם והר"ש והרע"ב הנ"ל, מדתנן [שם מ"ט ב'] בגילוח נזיר על חצי קב עצמות. ולא פירשו בזה מרוב בנין או מרוב מנין כמו שאמרו באהלות ובעדיות גבי רובע עצמות. ובתוס' שם ד"ה ועל חצי קב כתבו ומיירי שבאו מרוב מנין או מרוב בנין כו' מעט מכל עצם כו' ע"ש, והוא כשיטתם הנ"ל ברובע עצמות. אבל קשה אמאי לא פירשו כאן זה במשנה כדהתם. דודאי אין לומר בזה דסמך על המפורש באהלות ובעדיות דהא לא דמי להדדי דשם ברובע וכאן בחצי קב, ודלמא חצי קב לא צריך מרוב בנין או רוב מנין והי"ל לפרש זה גם כאן ולא לסתום דאיכא למטעי

[קנח] וראיתי בש"מ [שם נ"ב ב'] ד"ה שמאי בשם הר' עזריאל כתב ומתני' דאהלות כב"ה דרובע עצמות מרוב בנין או מרוב נין דוקא מטמא באוהל אבל משאר עצמות צריך חצי קב ע"כ. מבואר דהוא סובר באמת דחצי קב דתני הכא סתם אין צריך שיהיה מרוב בנין או רוב מנין דוקא, וכיון דנזיר מגלח על זה כ"ש דמטמא בעלמא. אבל תימא דלפי זה הו"ל למתנייה בריש פ"ב דאהלות שם בהדי הני דמטמאין באוהל דחשיב רובע עצמות מרוב בנין או מרוב מנין והי"ל לחשוב נמי חצי קב משאר עצמות. ועי' בתוס' בסוף ד"ה ועל חצי קב הנ"ל שהרגישו בזה, ומ"ש בפ"ק דאהלות ט"ס וצ"ל בפ"ב]. וכתבו דמהאי טעמא ל"ל חצי קב משאר עצמות ע"ש. ואיברא דראיתי בהר"ש באהלות שם כתב בד"ה תניא בספרי זוטא זאת תורת כו' לרבות כו' וחצי לוג דם וחצי קב עצמות כו' ורוב עצמות מרוב