אוצר המלך קי

שדמות כסא נראה עליהם, וכן נאמר שם בביאור וירומו הכרובים היא החי' אשר ראיתי בנהר כבר וגו' וישאו הכרובים וגו' היא החי' אשר ראיתי וגו' ואדע כי כרובים המה ואיך חשבם רבינו לתרתי. ועיין במהרש"א בפרק גיד הנשה [דצ"ב ע"א] כתב ג"כ דכרובים וחיות חדא. ודלכן יסדו בקרובץ שגם כרובים אומרים ברוך כבודו ומלכותו עיין שם. ואולי מפרש רבינו כרובים דהתם הם הכרובים שבבית המקדש וכמו שיראה מפשטות הכתובים שם. והוא כמ"ש רבינו בחיי [פ' תרומה] כי הכרובים שבמקדש ענינם נגד החיות שבכסא הכבוד. ועיי"ש שכתב כן גם בשם רבינו [כמדומה] עיין שם באורך. וזה שראה יחזקאל במראה הנבואה לאותם כרובים שבמקדש כדמות החיות ושהן הן החיות. אבל כרובים שהן מין מלאכים וכן אותו מלאך הכרוב דנזכר שם ביחזקאל ששלח ידו. אם נאמר שהוא מלאך ולא כרוב מכרובים שבמקדש] ודאי י"ל מין בפני עצמם הן. כך אפשר לומר לדעת רבינו. והרב מאיר נתיבים שם ראיתי העיר במה שכתב רבינו כרובים מאוחר כל כך לאופנים והכתיב ביחזקאל ובלכת הכרובים ילכו האופנים. ותירץ דמ"מ ס"ל דכרובים למטה מאופנים. והא דחיות למעלה לאו מהאי קרא יליף. אלא כמו שכתבו המפרשים דשמם מוכיח עליהם שנקראים חיות או מקרא אחרינא, והם דברי תומא דמלבד דהא רבנו מפרש לפיכך נאמר בנבואה שהן תחת כסא הכבוד, והנה כן מפורש בכרובים שם כבחיות אלא בלאו הכי הא מפורש בקרא דהכרובים הן החיות כדכתיבנא עוד תירץ שם דכרובים דעלמא למטה מאופנים ושאני ביחזקאל דמפרש קרא היא החי' ע"כ. גם זה אינו מחוור דאי כרובים דיחזקאל מלאכים נינהו והם החיות מנין לו לרבינו לעשות ב' מיני כרובים. אימר כל כרובים דעלמא הן אותם דיחזקאל, ובמה דאתאן עלה בקושייתו שחשב שיש סדר למעלות רבינו ז"ל ושהכרובים הם המעלה התשיעית. עיין שם כפל זה כמה פעמים והקשה בזה גם שם למעלה קו'. ולא ידעתי מנא לי' שרבינו בדיוק לקט סדרם. ואנכי הרואה להרב אוצר הכבוד [בר"ה דף כ"ד] שכתב דלא חש הרמב"ם בשאר מעלות לבאר סדרם אלא במעלת האישים שהיא האחרונה והוא כן [וצ"ע שלא זכר ג"כ שביאר שמעלת החיות היא הראשונה. ושם אח"כ כתב הרב אוצר הכבוד אמנם ידוע תדע שחיות הקודש למעלה מכולם כו' עיין שם, וצל"ע שנראה כאלו חדשה, והוא מבואר בדברי רבינו] ע"כ. ועי' שם שכתב שקיבל מרבותיו סידרן ושכן הוא במדרש עי' שם ושמתחלה חיות ובתריהון שרפים ואופנים וכרובים עי' שם, וצל"ע דהוא נגד הגמ' דפרק גיד הנשה [דצ"ב סע"א] דקאמר ברוך אופנים הוא דאמרי לי', ועי' שם בתוס' דאופנים קמי שרפים וחשיבא מנייהו ואפשר חשיבותייהו הואיל ורוח החי' באופנים וכל מעשיהם מעשה החיות:

(שם) י' מעלות שלהן:

הרב יעב"ץ במגדול [אוצר הטוב מוסד ב'] כתב על זה וזה לשונו והיות המלאכים עשרה בלבד הוא דעת הפילסופים המניחים לכל גלגל שכל נבדל המנהיג ואין זה דעת חז"ל האלקיים ההולכים בתורת ד' סמוכים באמת פל הכתובים היש מספר לגדודיו אלף אלפין ישמשוני' ורבוא רבבן קדמוהי יקומון עכ"ל, והנה מה שכתב מן הכתובים, ודאי אין רבינו מכחיש הכתובים המפורשים ברבוי המלאכים אבל רבינו על המינים בלבד יאמר שהם עשרה כתות בכלל, אבל מי לא ידע שבכל כת מאלו אין מספר לגדודי המלאכים. ותדע שכתב רבינו שמות כללם בלשון רבים לאמור כי אינו אחד בכל מין [כמו שחשב הוא לדעתו] אלא רבים. ומה שכתב כי אין כן דעת רז"ל. הנה לא אדע אנה. ואנכי הרואה בזוהר חדש במדרש הנעלם [פ' בראשית ד"ח ע"ב] איתא עשרה משמרות של מלאכי השרת איכא ברקיע כו'. ועי' שם באורך כל הנהו שמות שזכר רבינו, וכן ראיתי להמקובל רבינו טודרוס הלוי אבי הרמ"ה בספר אוצר הכבוד [בר"ה דף כ"ד] הביא דברי רבינו במנין הי' מעלות של מלאכים וכתב שכן הוא האמת. והביא דברי הזוהר חדש בשם מדרש עי' שם וכן כתב במגדול עוז בשם מדרש בראשית. ומה שכתב שהוא דעת הפילסופים המניחים לכל גלגל כו'. שכח כי הגלגלים הם רק ט' בלבד כמו שנזכר רבינו לקמן [ריש פ"ג], ולמה יהי' כתות המלאכים עשרה אבל פשוט כי רבינו מנאום כפי מה שראה שינוי השמות של המלאכים בפסוקים ובתפלות ודברי רז"ל, וחשב כי כל אחד מהשמות היא שם לכתה ומעלה בפני עצמה וכוון אל האמת [ןהמגדול עוז כתב כי לשון זה של רבינו מורה כי היה מקובל בנסתרים עי' שם. וכפי זה הנה לשון זה של ר' יעב"ץ מורה עליו כי לא הי' מקובל בנסתרים]: