אוצר המלך קט

הכתוב [ישעי' ס"ו] כפי פירוש רז"ל ועי' שם ברד"ק לפי שיטתו כי אין כל חדש]. וכן אמרו שם [בפרק חלק] שעתיד הקב"ה לחדש עולמו ושבאותה אלף שנה עושה להם הקב"ה כנפים כ' עי' שם, ושפיר מלת לעולם ככשטי' אף כשיבלו שמים וארץ אלו ויקומו אחרים הנה תהי' ישועתי וצדקתי, (וזהו שאמרו רז"ל בספרי על פסוק דור הולך ודור בא דאיפכא הול"ל ארץ הולכת וארץ באה והדור לעולם עומד יעי' שם]. וכפי זה הם הגלגולים הנם ככל הגופות שהוים ונפסדים תמיד ומצאתי בספרי ופרשת עקב] על פסוק כימי השמים על הארץ קל וחומר ומה שמים וארץ שלא נבראו אלא לכבודן של ישראל חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים ק"ו לצדיקים כו' עי' שם. והנה זהו כדברי רבינו, ואפשר דכונתו על השמים החדשים שאמרנו וכדאייתי התם קרא דכי כאשר השמים החדשים כו' עי' שם, ואורו עיני וראיתי כן בתנחומא דשאלה מטרונא אחת כתיב למען ירבו ימיכם אין אתם קיימים אלא כל זמן ששמים וארץ קיימים ועתידים שמים וארץ להתבלות שנא' שמים כעשן. וגו' א"ל מאותו נביא אני משובך שנאמר כי כאשר השמים החדשים כו' ע"כ, ומייתי לה בילקוט ישעי' [רמ"ז שע"ג] אחר שהביא דברי הספרי הנ"ל. והן הן דברי ספרי, ולזו נתכוון בודאי על השמים החדשים שר"ל שם שמים וארץ קיימים לעולם כנ"ל שזה נפסד וזה הוה. ודברי תורה עשירים במקום אחר. ודברי רבינו בזה צל"ע: הלכה ד'

ובעל כנפים הכל במראה כו'. יעי' במפרש ביאור בעל כנפים. והרב לב שלם הביא בשם מורו הרב חזון נחום. שהקשה ממה שכתב הרב עצמו בספר המורה ופרק מ"ד] שכל כנף הבא במלאכים עניינו הסתר כמו ולא יכנף עוד מוריך ע"כ. ואין זה קושיא כי הרבה פנים לתורה וכי החליט בספר המורה שם כי אין לו פירוש אחר אלא זה. וכבר אמרו ז"ל שבעים פנים לתורה וכאן נקט מה שהוא יותר קרוב לפי הפשט. והי' סתירה אלו הי' שם אומר היפך מה שאומר כאן. אבל אם שם אומר פירוש אחר וכאן פירוש אחר אינו סתירה כלל והרבה יש כאלה: שם. עושה מלאכיו רוחות: ועיין במפרש מה שכתב וזה שנאמר עושה מלאכיו רוחות אין ענין הדברים כו' עיין שם, יראה מלשונו כי בא להשיב על רבינו ז"ל כי פסיק מלאכיו רוחות אין מהכרח לפרש שיהי' המכוון שהמלאכים רוח ולפרשו בדרך משל. ללא יש לפרש שעושה הרוחות למלאכים ושלוחים כו'. ולפיכך בחנם כתב עליו הרד"ע ז"ל מה שכתב עי' שם

הלכה ז'

שינוי כו' ולפיכך נקראים חיות הקודש והם למעלה כו'. ראיתי להרב בעל מאיר נתיבים [סימן ו'] העתיק לשון רבינו חות הקודש והם למעלה מן הכל ולפיכך נקראו חיות הקודש ע"כ, וכתב שזהו דלא כנוסחת התיקונים דף קי"ד] בנוסחת אל אדון שרפים חיות ואופני הקודש דקרי גם לאופנים קודש. והניח בצ"ע על רבינו ממה שאנו אומרים בקדושת מוסף נעריצך ונקדישך כסוד שיח שרפי קודש דקרי קודש לשרפים עי' שם. ובאמת אין לשון רבינו כדבריו. וכונת רבינו שכתב ולפיכך נקראים כו' קאי על כולם שר"ל הואיל ושינוי שמותם כפי מעלתם. לכן הן נקראים בעשרה שמות חיות הקודש ואופנים כו' שהם נגד עשרה מעלות שלהן. והואיל וזכר לחיות הקודש בראשונה זכר שהם המעלה הראשונה. לדעת שכן הוא סדרן לפי מעלתן. ואין נזכר כלל טעם קריאתם הקודש בעבור קדושתן כי כולם קודש המה. והוכחתו שהחות ראשונים זכר להלן ממה שראה יחזקאל תחת כסא הכבוד. וכן הוא בתנדב"א רבא [פרק ל"א] דחיות קודמות לכל. ובמפרש ראיתי שכתב ולפיכך קראו חיות הקודש לפי שאין בברואים קדוש כמותם עכ"ל, אמנם אן כונתו שלפיכך קראום חכמינו ז"ל. אלא לפיכך קראום רבינו ז"ל. ר"ל שלכן קראם רבינו כאן במנין בלבד לחיות הקודש ולא לאופנים ולשרפים דאיקראו נמי קודש וכן כולם קודש הם. אבל קראם לאלו הקודש לפי שבא למנות כאן סדר המדרגות. ולכן קראם להבדילם שהם קדושים מזולתם יותר המדרגות, וזה מבואר

שם. וכרובים, הנה חשב כרובים מין בפני עצמם. וצל"ע דמפורש בכתוב יחזקאל יו"ד] כי הכרובים הן הם חיות הקודש וגם עליהם נאמר בנבואה שהן תחת כסא הכבוד