אורח לחיים צג

בקריאת שמע ארבעה פעמים בכל יום ובלא"ה בק"ש צריך למסור נפשו על יחודו וכשיראה ויבין שתיקן הברית תלוי בזה ימסור נפשו מאוד מאוד אליו ית' ע"פ דת התורה וכאלו הוא עומד למסור נפשו בעת הצורך וכמו שאמר ר' עקיבא במס' ברכות דף ס"א כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה וכו' ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו כי כל ימיו כשהי' מוסר נפשו בק"ש הי' כאלו הוא עומד בזה המעשה שצריך למסור אליו ית' ע"פ התורה והוא מצער נפשו ומוסר אליו ית' באמת ועכשיו שבא המעשה לידי צריך אני למסור אליו ית' באמת וכיון שהוא מוסר נפשו בק"ש ד' פעמים בכל יום ג"כ הוא יוצא מן העולמות למקום השורש שבא משם הזרע וזהו תקונו וע"כ אמרו רז"ל בברכות דף ה' כל הקורא ק"ש על מטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו להרוג המזיקין שנברא מקרי ובמסירת נפשו אליו ית' מוציא מהם החיות שנתן בהם וזהו תיובתא סגי וגם צריך להיות תדיר היינו שיתודה בכל יום ולפרש כל חטא וחטא וגם צריך לצייר המקומות שעשה בו עבירה וכאלו עומד שם ורואה מה שעשה ויתחרט בפה ויתודה לפני השי"ת ולבקש מהשי"ת שימחול לו ויעזרהו שישוב אליו ית' כי אי אפשר לשוב בתשובה שלימה בלעדו ית' והוא הנותן יד לפושעים וכן יצייר כל חטא וחטא שזכר ומה שאינו זוכר יתחרט בכלל וזה צריך להיות להתודות בכל יום ולקיים וחטאתי נגדי תמיד וכמ"ש דהמע"ה כאשר בא אל בת שבע ובא אליו נתן הנביא והתחיל לשוב אל ה' ואמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד ולמה אמר וחטאתי נגדי תמיד הלא עתה התחיל בתשובה אלא שקיבל על עצמו שיהי' חטאתו נגדו תמיד וכבר אמרתי פירוש הפסוק טעמו וראו כי טוב ה' כי ה' בחכמה יסד ארץ והכח המחי' כל הדברים הגשמיים הוא כח חכמה שבו כי חכמה תחי' את בעלי' והוא חיות השי"ת שנתן בתוכו ובהעדר חיותו ית' מן הגשמי נראין לעין כל שהוא אפס ואופס וכן הוא בכל תענוגי גשמי תענוגי אשה מפני שיש בה חיות השי"ת הוא מתענג בה ובהעדר חיותו ית' מן האשה אין תענוג ממנה וכן תענוג אכילה מפני חיותו ית' שיש באוכל יש הנאה לאוכלו ובהמה אחר שחיטתה שיש עדין חיות בבשר ולא יצא החיות ממנה לגמרי יש הנאה לאוכל בשר ובאריכת הזמן אחר השחיטה שיצא ממנה החיות לגמרי הבשר נסרח וא"א לאוכלו מפני שאין בבשר עוד ניצוצות הקדושות וזהו כל הטעמים שיש בגשמי הוא מן חכמה ניצוצות קדושות ממנה שיש בדבר גשמי המחי' ועל כן הדבר הגשמי הוא טוב וזהו טעמו וראו היינו חכמה כי טעמים הן בחכמה וטעם הוא דבר רוחני וראו וחכמה נקרא ראי' וכשיטעמו כל דבר תענוגי הגשמי ותראו בעין השכל שעל כן הדבר הגשמי הוא טוב שהוא ה' הוא הוא הטוב וחיותו ית' שיש בדבר הגשמי הוא הוא הטוב וא"כ מה לו לדבק בגשמי אשרי הגבר יחסה בו ית' כי הוא תענוג התענוגים וע"כ אמר אשרי הגבר כי גבר נקרא בימי בחרותו כי טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו ובימי הבחרות תאות תענוגי' הגשמיים גוברים על האדם שהוא תענוגי היצר בכל אהבת השפילות וכשיראה בימי בחרותו שעל כן תענוגי היצר טוב רק מפני שיש בהם חיותו ית' ואשרי לגבר זה שמחשב מה לי לאהוב להתענוג בתענוגי הגשמי מפני שיש בו ניצוצות קדושות ממנו ית' המחי' אותם טוב יותר לדבק בבורא ית' ממש שהוא חיות של כל ותענוג כל התענוגים ואינו נפסק לעולם ומה שאמר כי ישא עול בנעוריו מהו לשון עול כי כתבתי במ"א בשם הרב הקדוש בוצינא קדישא מו"ה דוב בער זללה"ה על מה שאמרו במסכת קידושין דף ל' בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין משמע שהיצר הוא עיקר והתורה הוא תבלין כמו תבלין לבשר שבאמת עיקר בריאת העולמות בשביל שיקבל האדם עול מלכותו ויראתו ית' ואיזה גבור הכובש את יצרו ולכוף את יצרו להתגבר עליו בכח מדת מלכותו ויראתו ולעבוד השי"ת עם היצר ולעשותו יצר הטוב והתורה היא מורה דרך איך לכוף אותו ועיקר העבדות הוא היצר ודפח"ח ומדת טוב הוא מדת יסוד התקשרות וזהו טוב לגבר שיהא מדת התקשרות לגבר בימי בחרותו ולא יפגום בברית קודש כי ישא עול מלכות שמים היינו יראת ה' מנעוריו ויהי' דבוק אל חכמה ואז טוב לגבר במדת טוב שיהי' בכח ה"א אחרונה וה"א אחרונה יראת ה' הגובר את היצר וכובשו לעבוד עמו הבורא ית' וזהו הכל בכח ה"א אחרונה מדת יראה ומדת יראה הוא דבוק אל חכמה כמ"ש