אורח לחיים צד

ה' בחכמה יסד ארץ אם חין יראה אין חכמה וכשיש בו יראה תתאה אז הוא דבוק אל חכמה ורואה שכל תענוגי היצר מאתו ית' וטוב יותר לדבק בו ית' כנ"ל ומי שפגם ח"ו פגימת הברית ונפל לאהבת שפילות תענוגי היצר מחמת שאין בו יראה תתאה ולא הי' דבוק אל חכמה ופגם מן חכמה עד עולם העשי' מדת מלכות היינו עשר ספירות ע"י הדעת בחי' הזווג כמ"ש וידע אדם וכל ספירה היא כלולה מעשר וכשפגם בברית היינו בכל עשר ספירות מן יראה תתאה עד חכמה ועשה הצירוף קרי כי אותיות קרי ק"ר קאי אחד כרעא אותיות של שקר מן היצה"ר המשיל על יו"ד שהוא חכמה ונפל לאהבת שפילות וכשירצה לתקן זאת ולעשות מן הקרי יקר היינו להמשיל יו"ד שהוא חכמה הדבוק עם יראה תתאה על אותיות קר וזהו צריך מסירת נפשו היינו למסור נפשו בחי' יראתו שהוא בחי' נפש אל אי"ן ממש שהוא למענה מן חכמה כי חכמה נקרא יש כמ"ש וחכמה מאין תמצא אבל חכמה בעצמה נקרא יש מאין ובכל עשר ספירות כל א' כלול מכל עשר ספירות ויראה שער הראשון שבכל עשר ספירות וזה שפגם בברית באהבות שפילות מפני שנא הי' בו יראה תתאה וע"כ לא הי' בו חכמה כי אם אין יראה אין חכמה ונפל באהבות שפילות ופגם גם בחכמה היינו מן יראה תתאה עד חכמה עשר ספירות ובכל ספירה וספירה כלולה מעשר וכשמוסר נפשו ממש שבכל עשר ספירות עם כל הט' מדות שבכל עשר ספירות למעלה מן חכמה אל אי"ן ממש הנקרא יסוד האויר מדה ראשונה הנקרא אל מדה ראשונה מן י"ג מדות וזהו תקונו וזהו עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שתיקן מדת ברית ומסר נפשו בחי' יראה עם הט' מדות שבכל עשר ספירות אל אי"ן ממש הנקרא אל מדה הראשונה של הי"ג מדות ינחיל לו השי"ת ש"י עולמות ועשר פעמים אל הם ש"י עולמות ומביא ראי' מהפסוק להנחיל אוהבי יש כי עכשיו שתיקן מדת ברית ע"י מסירת נפשו בשביל אהבת הש"י אז נקרא אוהבי אני מנחיל אותם י"ש היינו ש"י עולמות מן אל מדה ראשונה וזהו ואוצרותיהם אמלא כי תחלת הפגם בשביל שחסר לו יראה ואז נחסר לו ג"כ חכמה ונפל לאהבת רעות וכשמתקן ומסר נפשו ממש היינו יראתו שבכל עשר ספירות אל אי"ן ממש והגביר מדת יראה שבכל עשר ספירות אל אי"ן ממש ומדת יראה נקרא אוצר כמ"ש יראת ה' היא אוצרו וזהו ואוצרותיהם מדת יראה שבכל עשר ספירות שמסרו אל אין ממש ואז יבא השפעה מן אי"ן ממש ויהי' ש"י עולמות כנ"ל. (מידי דברו בו בזה הענין תקיף לי' עלמא ונטרפה השעה ולא נגמר הענין שנצחו עליונים לתחתונים ונגנז אוצר החיים

) דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור: דהנה השי"ת ברא את האדם מן העליונים והתחתונים כי הגוף מן הארץ ויפח באפיו נשמת חיים מן העליונים ואמרו רז"ל במס' ברכות דף י' הני ה' ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד לא אמרן אנא כנגד הקב"ה וכנגד הנשמה מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף מה הקב"ה רואה ואינו נראה אף הנשמה רואה ואינו נראה וכו' יבוא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח נמי שיש בו חמשה דברי' הללו ע"כ ומה שלא אמר מה הקב"ה מושל ומנהיג כל העולם אף הנשמה מנהיג כל הגוף וכן מה הקב"ה דן את כל העולם אף הנשמה דנה את הגוף כי הבחירה ניתנה ביד האדם ואינו מחשב אלא חמשה דברים שהנשמה נדמה ליוצרה בעת שבראה וניתנה בתוך הגוף אבל זה בבחירתו הוא תלוי ואם הנשמה מתגבר על היצה"ר הנשמה מושלת על הגוף ומנהיג את הגוף ודן את הגוף ומחפש בנר הנשמה בחורין ובסדקין להמציא איזה עבירה שעשה מדעת ושלא מדעת ומתחרט עליהם כמ"ש נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן אבל כשח"ו היצה"ר והגוף מתגברין על הנשמה ומושלין עליו ח"ו אז מנהיגין את הנשמה כרצון הגוף וצריך אדם להתגבר על יצרו ועל הגוף ולמשול עליהם בעזר השי"ת כמ"ש יצרו של אדם מתגבר בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו ואם הוא נלחם עם היצר הקב"ה עוזרו ומתגבר עליו ומושל ומנהיג את הגוף כרצונו על פי התורה וחופש בכל יום בנר הנשמה בחורין ובסדקין ומפשפש במעשיו ורואה שעשה שלא ע"פ התורה ומתחרט ע"ז בחרטה גמורה ושופט את הגוף