אורח לחיים פט

ושבועות ואסורין הם בבינה והיא בחי' אזן אותו העונש יבוא על מצרים הנק' נוא ואפשר מה שאמר הלשון מבפנים כמו שאמר דבר אני מוציא מבפנים הוא מפני זה כי נדרים ושבועות ואסורין הוא בבינה וכל הנבראים יצא משם כמ"ש כולם בחכמה עשית במחשבה איתבירירו מבטן מ"י יצא הכל וע"כ אמר זה הלשון מבפנים כנ"ל

וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה מה שאמר וישלחני אלהים וכיון שהוא טובה הו"ל להזכיר שם הוי' רחמים ולמה אמר אלהים שהוא דין וגם מה שאמר לשום לכם שארית בארץ הוא מיותר והי' די לומר להחיות לכם לפליטה גדולה ואפשר לומר דאמרו רז"ל במס' שבת דף פ"ט ראוי הי' יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שזכותו גרמה לו וירד לגלות בכבוד גדול ובנחת ולא בצער והתחלת הירידה לגלות מצרים הי' ע"י יוסף שירד תחילה למצרים והוא ירד למצרים בצער גדול שנמכר לעבד וזה שאמר וישלחני אלהים לפניכם כלומר שירדתי למצרים בראשונה לפניכם הי' ע"י דין ויסורים ועל כן הזכיר אלהים וגם שהזכיר מלת אלהים בשביל לשום לכם שארית בארץ דבאמת דאחי יוסף כשסיפר להם החלומות השיבו לו בגדלות המלוך תמלוך עלינו בלשון תימה כי הי' רחוק מהם דבר זה שהי' חושבין שהם גדולים ממנו והיו חושבין אותו לשיריים וע"כ נתקיים החלום ומלך עליהם ורז"ל דרשו במס' ר"ה דף י"ז על פסוק לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים וז"ש שירדתי תחילה למצרים לשום לכם שארית בארץ כלומר להשפיל אתכם ולעשות אתכם כשיריים על שדיברתם בגאות המלוך תמלוך בה"א התימה וע"כ נתקיים החלום וירדתי למצרים שאמלוך עליכם וע"כ הזכיר נמי מלת אלהים שהוא דין גם כן לאחיו

ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם צריך לדעת למה אמר האל אלהי אביך ולא חמר אנכי אלהי אביך וגם מה שאמר להסרת המורא עבור השעבוד כי לגוי גדול אשימך שם מה זה נתינת טעם שלא יירא מחמת קושי השעבוד ונראה דהנה כתב בספר תולדות יעקב יוסף בשם הבעש"ט זללה"ה פ' נח וז"ל דשמעתי ממורי מה שביארו בכתבי האריז"ל להמתיק דינים בשורשו היינו על ידי שימצא בדין שורש חסד אז נעשה הכל חסד ונמתק הדין בשורש חסד זה שמצא בו ודפח"ח עכ"ל וידוע דשם אל הוא מדת חסד וזהו שאמר אנכי האל ר"ל אנכי אשפיע לך חסדים גדולים בזמן שאהי' אלהי אביך מדת הדין וצמצום ויהי' לך יסורין אשפיע לך חסדים גדולים וימתקו הדינים בשורש חסד ובעבור זה אל תירא מרדה מצרים מקושי השעבוד אשר יהי' לבניך שם כי לגוי גדול אשימך שם בזמן היסורין וקושי השעבוד וימתקו הדינין בשורש חסד זה

ויאמר יוסף א. אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואומרה אליו אחי ובית חבי וכו' כיון שאמר ואגידה לפרעה מהו ואומרה אליו וגם מה שאמר ואעלה הוא מיותר ועיין בלקוטי תורה פ' זו וז"ל ונתתם חמישית לפרעה שהוא הבינה פרעה כנודע עכ"ל וכן בכאן שהי' להם שמחה גשמיות ויאמר יוסף וכו' אעלה ר"ל השמחה הזאת אל עולם התענוג ואגידה לשון המשכה כמו אגדה המושכת לבו של אדם לפרעה ר"ל אל עולם המחשבה שהוא הבינה ואומרה אליו כי אמירה היא בלב אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי כלומר השמחה הזאת אומרה אליו אעלה אל עולם המחשבה שהוא עולם התענוג

וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שוב' ויבא את הכסף ביתה פרעה להבין הלא התורה הוא נצחיות מה זה בא ללמדינו ומה דהוה הוי ונראה דהנה כתבתי פירוש הפסוק והייתם לי סגולה מכל העמים פרש"י ז"ל אוצר חביב ר"ל כמו שדרך העולם שיש לאדם מקום מיוחד שמניח בו אוצרותיו ומה שהוא אצלו דבר יקר מניח בו וכן אם קונה עוד דבר חשוב מניח באוצר כך ישראל הם כללות הקדושה וכל מקום שיש ניצוץ הקדוש בין העמים הן מחמת שבירת הכנים או מחמת חטא צריך לבוא אל ישראל שהם כללות