אורח לחיים צ

הקדושה והנה ניצוצות הקדושות שהם בין העמים שהי' מחמת שבירת הכלים זהו בקל יכול לבוא לישראל ע"י שנושא ונותן עמהם או שאר סיבות כי השי"ת הוא עילת העילות וסיבת הסיבות ומסבב סיבות עד שבא לישראל אבל ניצוצות הקדושות שנפלו ע"י חטא אם לא עשה תשובה והשי"ת הוא מסבב סיבות כי לא ידח וכו' כשבא להוציא ניצוצות כזה הוא מחמת יסורין ח"ו שיש לו צער מן העמים ששם הניצוצות קדושות וע"י יסורין ימורק מן החטא ומוציא הניצוצות הקדושות שנפלו בשבירה וזהו וילקט יוסף הוא בחי' הצדיק הוא מוציא כל הניצוצות שהם נכספין לעלות אל הקדושה וזהו את כל הכסף כל הניצוצות הקדושות הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען ר"נ בין העמים בשבר אשר הם שוברים כי שבר ע"פ פשוט הוא לשון שבירה ורש"י ז"ל פי' שהוא לשון מכר ולשון קנין ושניהם אמת כי הניצוצות הקדושות אשר הם מחמת שבירה יוכל לבוא לידי ישראל בלא צער ויסורין רק בסבה קלה שנושא ונותן עמהם ואשר באו שם מחמת חטא הם מצירין אותו וממרקין עונותיו ומוציא הניצוצות הקדושות וזהו בשבר אשר הם שוברים שהם מצירין אותו לשון שבירה ממש הוא מוציא הניצוצות ויבא הכסף ביתה פרעה ומביא הניצוצות הקדושות אל עולם המחשבה כמ"ש לעיל בשם הליקוטי תורה ונתתם חמישית לפרעה. פרשת ויחי

המלאך הגואל אותי וכו' יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו וכו' ויש נדקדק מאי ויקרא בהם שמי ושם אבותי וגם הלא אח"כ ברך אותם שנאמר ויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה ונראה דהנה יעקב אבינו ע"ה ראה מתחילה שאינם ראוים לברכה ואמר מי אלה ואח"כ התפלל יוסף ושרתה שכינה עליו ובירך אותם מקודם שיהיו צדיקים ויהיו ראוים לברכה ואמרו באבות פרק ששי ר' שמעון בן יוחאי אומר הנוי והכח וכו' והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם ומביא ראי' מפסוק עטרת זקנים בני בנים וכו' וגם נאמר בן יכבד אב וכו' ונאה לצדיקים שיהי' להם בנים צדיקים ומלת יקרא הוא לשון חשיבות כמו קרואי העדה וזהו ויקרא בהם שמי ושם אבותי כלומר שמי ושם אבותי אברהם ויצחק יהיו חשובים בעונם על ידם שיהיו צדיקים ויאמרו עליהם אשרי יולדתם ואחר שהכין אותם שיהיו ראוין לברכה בירך אותם בך יברך ישראל וכו'

ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם להבין מה שאמר כפל ושמעו אל ישראל אביכם כיון שכבר אמר ושמעו בני יעקב נראה דהנה בגמרא דפסחים דף נ"ו דרשו דיעקב אבינו ע"ה ביקש נגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא ח"ו יש פסול במטתי וכו' אמרו לו בניו שמע ישראל וכו' והוא ענה אחריהם בשכמל"ו והאיך נרמז זה בפסוק ונראה דהנה חיתא בתיקונים בתקונא שתיתאה וז"ל ויעקב בגין דהוה ידע דכל רעותא דמלכא בה מני לבנוי ענה וכו' וכל שאלתין דלהון דצלותין ובעותין למלכא דיהון בה הה"ד וזאת אשר דבר להם אביהם ע"כ ואיתא בתיקונים תיקון הנ"ל על פסוק אם יגאלך טוב יגאל ר"ל אם יהי' הגאולה ע"י המדה שנק' טוב יגאל ואם לאו גאלתיך אנכי ויהי' הגאולה ע"י אנכי דיציאת מצרים ויעקב ע"ה הי' מרא דביתא והי' רוצה להמשיך על ישראל השכינה מדת יראה וז"ש האספו שתהא כולם באגודה אחת כללות ישראל ואגידה לשון המשכה כמו אגדה המושכת לבו של אדם את ר"ל ואמשיך לכם את מדת יראה שנק' את שכלול מא' ועד תי"ו וע"י זה שאמשיך עליכם מדת יראה תגאלו מן הגלות כי הוא משכנא דילי' כמו שכתוב בזוהר וז"ש אשר הוא בינה שנק' אשר יקרא הוא לשון חשיבות כמו קרואי עדה וז"ש אשר יקרא אתכם באחרית הימים אשר הוא בינה יחשוב אתכם ויגאל אתכם ע"י זה שאמשוך