אורח לחיים פח

ישראל כמ"ש ואתם תהי' לי ממלכת כהנים וכו' ובישראל ניתנה המלכות ליהודא שיצא ממנו מלכות בית דוד ומלת ידבר הוא לשון הנהגה כמו דבר אחד לדור וז"ש יהודא בי אדני ידבר ר"ל בי הש"י ינהיג את מלכותו בעונם וכעת נא עבדך שאני מבקש ממך שאהי' עבדך כמ"ש אין נא אלא לשון בקשה וא"כ שאני הוצרך כעת לבקש ממך שאהי' עבדך דבר באזני אדני ר"ל הי' ראוי להיות דבר חשיבות באזני אדני ולא שימאן בי וז"ש ואל יחר אפך בעבדך וכו'

א"י ויגש אליו יהודה וכו' דבא לרמז וללמד הגשה לתפלה איך לחשוב ולדבר דהנה אמרתי פי' הפסוק אשרי יושבי ביתך דהל"ל אשרי יושב ביתך והיו"ד יתרה ע"ד ששמעתי בשם הרב הגדול בוצינא קדישא מוה' דוב בער זללה"ה שהאדם שעומד להתפלל צריך לחשוב שהעולם הדיבור הוא השכינה מדברת מתוך גרונו ומבקש מן עולם המחשבה קדמות השכל עכ"ד ודפח"ח והתיבות נקראים בתים כמ"ש בספר יצירה וזהו אשרי יושב יו"ד ביתך בתוך התיבות הנקראים בתים ממשיך בהם היו"ד שהיא חכמה ובאמת כתיב ה' בחכמה יסד חרץ וכתב בזוהר אבא יסד ברתא כי אבא הוא חכמה יסד ארץ השכינה מדת יראה הנק' ארץ ובמדת מלכות עולם היראה עולם הדיבור נעלם בו חכמה ובתפלתו ימשיך ויגלה בעולם הדבור חכמה שהוא חסדים גמורים ואז נתקן כל השבירות והצער שבמדת מלכות עולם המעשה כי חכמה מחי' הכל וחכמה ובינה הם תרין רעין דלא מתפרשין וכשהוא מבקש מעולם המחשבה הנק' בינה עולם השמיעה כי אזן (עם ה' פרצופין) גימ' ס"ג הוא בינה וכשנשמע תפלתו ובא לעולם השמיעה ממילא הוא ממשיך חכמה ומדת מלכות נק' יהודא וזהו ויגש אליו אל השי"ת יגש מדת מלכות עולם התפלה ויאמר במחשבה כי אמירה הוא בלב בי אדני ואותיות בי הוא ביו"ד אדני מדת מלכות הנקרא אדני ביו"ד יסד אותה ושורה בה חכמה בהעלם ויתפלל וידבר דבורים לפני עולם המחשבה ולפני קדמות השכל ויבקש ידבר נא עבדך דבר כלומר ידבר דבורים ויכניסו הדבורים באזני אדני בעולם המחשבה הוא בינה הנקרא אזן ואף מעולם המחשבה בינה דינין מתערין ואל יחר אפך בעבדך שאני בבחי' עבד שאין אני עושה רצונך כי כמוך כפרעה ופרעה לשון התגלות ר"ל כנסתר שלך שהוא חכמה חסדים גמורים שאין בו תערובות דין כן יהי' בהתגלות במדת מלכות ומלת כי הוא משמש בד' לשונות וחד מינייהו חלא וזהו ואל יחר אפך אלא כמוך נסתר שלך שהוא חכמה שהוא חסדים גמורים בהעלם במדת מלכות כן יהי' ויתגלה במדת מלכות ואז נחי' ויתקן כל השבירות כי חכמה תחי' את בעלי'

במדרש רבה על הפסוק ידבר נא עבדך דבר באזני אדני וז"ל אמר רבי ירמי' בר שמעיא דבר אני מוצא מבפנים ומכניס דבר בנא ומכלה אתכם עכ"ל והמדרש תמי' ונלאו ידי המפרשים על המדרש נפרש זה המאמר ועיין במתנות כהונה ומכניס בנא במצרים כמו בנוא כד"א התעבי מנוא אמון עכ"ל ונראה לפרש עפ"י פשוטו דהנה יהודא הי' מכניס עצמו לריב עם יוסף יותר מאחיו על שהכניס עצמו ונידה עצמו בשני עולמות כמו שפי' רש"י ז"ל על פסוק כי עבדך ערב את הנער וז"ל וא"ת למה אני נכנס לתגר יותר משאר אחי הם כולם מבחוץ ואני נתקשרתי בקשר חזק וכו' והנה אמרו רז"ל במסכת שבת דף ל"ג בענין שבועות שוא ושבועות שקר וכו' חי' רעה רבה ובהמה כלה ובני אדם מתמעטין ר"ל ע"י חיות רעות ע"ש וזהו שטען יהודא על יוסף אני רוצה לקיים שבועתי שהתקשרתי את עצמי ואתה הגורם לידי שבועת שקר ומלת דבר שייך גבי שבועה כמו וישבע לו על הדבר וז"ש דבר ר"ל דבר זה שנתקשרתי א"ע בשבועה אני מוצא מבפנים ר"ל אני מוצא עצמי מלהיות מבפנים בקשר שהקשרתי א"ע כי אני אינו חייב בדבר ומכניס דבר בנא הוא בנוא מצרים כפי' מתנות כהונה ועליהם יהי' מוטל העונש שבועת שקר וזהו ואכלה אתכם על העונש שבועת שקר כי דברים שאין אש ומים מכלין אותם שבועת שקר מכלה אותם והמדרש דורש כך הפסוק ידבר לשון הנהגה כמו דבר אחד לדור כלומר יתנהג נא אל נוא כפירש מתנות כהונה כלומר אל מצרים יבוא העונש של דבר באזני אדני שעשה עבדך דבר היינו השבועה באזני אדנ"י כי ידוע שנדרים