אורח לחיים עב

אל שורש נשמתי והי' ה' לי לאלהי' ע"ד שאמרו ז"ל חנוך תופר מנעלים הי' ובכל תפירה ותפירה הי' מיחד קב"ה ושכינתי' והטבע בגי' אלהים וזהו והי' ה' לי לאלהים ר"ל אף בטבעיות וגשמיות איחד שם ה' ואעבוד השי"ת בכל הדברים הגשמיים ואמר והי' לשון שמחה ר"ל שאעבוד אותך אף בטבעיות בשמחה וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ודרשו רז"ל במס' תענית דף ט' עשר בשביל שתתעשר ואמרו רז"ל שם דמותר לאדם לנסות השי"ת בזה שנאמר ובחנוני נא בזאת אמר ה' וכו' ובאמת כשהאדם מקבל טובות מהשי"ת הוא תענוג גדול למעלה בשביל זה ברח השי"ת כל העולמות כדי להיטיב לברואיו כי יותר משעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק וזהו שאמר יעקב אעשר בשביל שאהי' עשיר אבל לא בשביל תענוג ממון רק לך כלומר בשבילך כדי שתקבל תענוג שתוכל להשפיע ולהיטיב לברואיו ולא בשביל הנאתי וזהו עשר אעשרנו לך בשבילך ולא בשבילי וראיתי בתרגום יונתן על פסוק זה ושמרני וז"ל ויטריני משפיכות אדם זכאי פולחנא נוכרחה וגילוי עריתא באורחא הדין דאנא אזיל עכ"ל ולכאורה הוא תמוה האיך רמז בפסוק זה השלש עבירות אלו ע"ז ג"ע ש"ד ונראה דתיבות אלו ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך עולה למספר אלף וארבעה מאות ותשעים ושנים ועם הכולל הוא תשעים ושלש ועולה למספר עבודה זרה גילוי ערוה שפיכת דם

וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם עיין פי' רש"י ז"ל ויש נפרש דהנה יעקב אבינו ע"ה קבל עליו בשעת הנדר ושבתי בשלום וכו' והיה ה' לי לאלהים צריך להבין הלא קודם הנדר נמי עבד יעקב השי"ת אלא יש לומר דהנה הטבע בגי' אלהים ואיתא דחנוך תופר מנעלים היה ובכל תפירה ותפירה היה מיחד קב"ה ושכינתי' ע"כ הרי דבטבעיות וגשמיות היה עובד השי"ת ומיחד יחודים וז"ש והיה ה' לי לאלהים ר"ל דאף בטבעיות וגשמיות יהיה לי ה' שאעבוד אותו אף בטבעיות וגשמיות וז"ש אחר קבלת הנדר וישא יעקב רגליו ר"ל שהגבי' מדריגת התחתונים בחי' העשי' שהם באי' רגליים ועבד השי"ת עמם ומיחד יחודים אף בדברים גשמיים וזהו וילך ארצה רצה לומר הוליך מדת יראה מדת מלכות הנקרא ארץ בני קדם וקדם הוא מזרח בחי' תפארת מדת יעקב ובני קדם הוא יסוד כמו בני ישראל הוא מדת יסוד והוליך ארצה מדת מלכות אל בני קדם מדת יסוד והיה מיחד מדת יסוד ומדת מלכות בדברים הגשמיים

ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה וכתב באור החיים וז"ל ויאהב יעקב וכו' פי' לא לצד יופיה אנא מצד שהיתה רחל בת זוגו עכ"ל והאיך מרומז זה בפסוק ואפשר לומר דהול"ל ויאהב יעקב לרחל ולמה אמר ויאהב יעקב את רחל כי ידוע דרחל היא מדת יראה יראת ה' מדת מלכות הי' שורה עלי' ומדת מלכות נקרא את שהיא כלולה מא' ועד תי"ו וזהו ויאהב יעקב את רחל ר"ל שהי' אוהב מדת יראה מדת מלכות אשר הי' שורה על רחל וידוע דמדת יראה מדת מלכות הוא שער הראשון וצריך האדם להכניע כל שבע מדותיו שהם אהבה ויראה והתפארות וניצוח וכו' תחת יראת ה' כמו שאמר דוד המלך ע"ה לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת וכו' וכן יעקב קודם שנכנס לשער יראת ה' אמר אעבדך שבע שנים ושנים הוא שנוי כי המדות הם שונין זה מזה ואכניע השבע מדות תחת יראת ה' וזהו ברחל עם מדת יראה בתך הקטנה כמו שאמר הרב הקדוש בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער שם הגדולה לאה ר"ל שם ה"א גדולה לאה כי שם אותיות המחשבה הם אותיות גדולים ושם ה"א קטנה רחל כי מדת מלכות הם אותיות קטנים ה"א זעירא עכ"ד ודפח"ח וזהו ברחל בתך ה"א קטנה

ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה הענין שנשא יעקב השפחות והוליד מהם ארבעה בנים ונמנו בתוך הי"ב שבטים ויעקב קיים התורה ועפ"י הדין הבא על שפחה הולד כמוה ואינו נחשב לזרע אב אבל התירוץ מבואר בפשטות הכתובים שאמר אצל לבן ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה ואצל רחל כתיב ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה הרי שנתן שני שפחותיו