אורח לחיים עג

נלאה ולרחל במתנה כמו שכתב ויתן לשון מתנה ואח"כ כשאמרה רחל אל יעקב הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה על זה נא השיב לה יעקב כלום כי לא רצה נבא אל שפחה שיהא הולד כמוה רק אח"כ כתיב ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה כשראתה רחל שאינו רוצה לבא אל שפחה נתנה ליעקב את בלהה במתנה להיות לו לאשה וזהו ותתן נו במתנה את בלהה שפחתה להיות לו לאשה ואח"כ כתיב ויבא אליה יעקב ואצל לאה כתיב ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אותה ליעקב לאשה לפי שראתה לאה שאין רצון יעקב לבא אל שפחה לא אמרה כמו שאמרה רחל הנה אמתי בלהה בא אליה רק שנתנה ליעקב את זלפה במתנה לאשה תיכף וזהו ותקח את זלפה שפחתה ותתן אותה ליעקב לאשה ועל כן קראם הכתוב נשים והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו וזהו דבת רעה על אחיו שמזלזלין בני השפחות לקרותן עבדים ולא כן הוא שרחל ולאה נתנו השפחות במתנה ליעקב להיותן לו לנשים ובדבר זה יצאו לחירות

ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ולהבין השני פעמים גם שהוא מיותר וגם דאמר מלאה לכאורה ללא צורך ונראה דהנה כתוב למעלה שאמר יעקב הבה את אשתי וכו' ואבואה אליה ועיין פירש"י והלא קל שבקלי' אינו אומר כן אמת שכתוב בזוהר באתר דאית ערוה אית בושת באתר דלית ערוה לית בושת ויעקב היה איש תם ולכן אמר דברים אלו בלי בושת כי לא היה בו ערוה אבל באמת יש לדקדק עוד שאמר ואבואה במפיק ה"א וכיון דאמר במפיק ה"א מלת אליה מיותר ואם כתוב מלת אלי' הול"ל ואבוא בלא ה"א ונראה דיעקב הוא מדת ת"ת הוא וא"ו ורחל הוא ה"א אחרונה מדת מלכות וזהו שאמר ואבוא ה' ר"ל אבוא אל ה' אחרונה ויהיה זווג ת"ת ומלכות ואזווג במוחין ואעלה הזווג אל י"ה הם בחי' מוחין וזהו אלי' אל י"ה בחי' מוחין ויעשה יחוד גמור בכל העולמות וזהו פי' רש"י ז"ל להוליד תולדות אמר כן כי מאחר שנעשה יחוד בכל העולמות ממילא יצאו תולדות וזהו המחשבה והיחוד שייך עם רחל שהיא ה"א אחרונה ולא עם לאה שהיא ה"א ראשונה סוד המחשבה כמו שאמר הרב הקדוש בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל שם ה"א גדולה לאה שהוא סוד המחשבה ובמחשבה הם אותיות גדולות ושם ה"א קטנה רחל סוד הדיבור מלכות ושם אותיות קטנות עכ"ד ונמצא לא שייך יחוד זה עם לאה ונמצא גרם לבן שהטעה את יעקב וחשב מחשבה והיחוד שנ רחל בלאה שהיא יחוד אחר ובלבול הקדושה כמו שכתוב באור החיים ז"ל על פסוק ויהי בערב וכו' וז"ל צער גדול גרם בהטעת הצדיק וגרם פיזור תוקף הקדושה וצא ולמד כי זו סיבה שנעקרה קדושת הבכור עיין שם לפי דרכו וז"ש ויבוא גם אל רחל ר"ל זה הזווג שעשה עם לאה שנא כהוגן זה היחוד עשה פעם שנית עם רחל כהוגן ויאהב גם את רחל מלאה דהנה באמת צדקת גדול ונסיון גדול עשתה רחל בהמסרה סמנים ללאה שלא תכסיף אותה. ומקודם הית' אהבת יעקב ברחל כמ"ש ויאהב יעקב את רחל וגו' ועכשיו לאחר מעשה זאת שמסרה סימנים לאחותה אוהבה יעקב ביותר. וזהו ויאהב גם את רחל ר"ל אהוב אותה תוספות אהבה אשר מקדם וזהו מלאה בשביל העובדה והצדקת שעשתה עם לאה שמסרה סימני' בשביל זה אוהבה יותר כנ"ל

ותרא וכו' ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר וכו'. התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן להבין מה שאמרה רחל ואם אין מתה אנכי ותשובת יעקב אבינו ע"ה אליה דהנה אמרו רז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותי' תליא מילתא אנא במזלא תליא מילתא ופירוש האר"י ז"ל מזלא היינו מזלא עילאה הנקרא כתר שהוא אי"ן והנה איתא בזוהר כמה פעמים דלאה הוא מעלמא דאתכסיא ר"ל מעולם המחשבה ורחל מעלמא דאתגליא ר"ל מעולם העשיה והנה מי שהוא מעולם המחשבה הוא ביותר קל לבא לאי"ן ממי שהוא מעולם העשיה כי מי שהוא מעולם העשי' צריך שבירה גדולה שיבא לאין. וזהו שאמרה רחל ליעקב הבה לי בנים ר"ל אתה תמשיך עלי מן האי"ן ממזלא עילאה שאוכל