אורח לחיים עא

באברהם וי"ל לפי שאמר באברהם אני ה' אמר אלהי אברהם אביך וביצחק לא אמר אני ה' לא אמר אלהי יצחק אביך עכ"ל ודבריו סתומים מאי טעם הוא לפי שנא אמר ביצחק אני ה' לכן נא אמר ג"כ אביך וגם היא גופא קשיא למה לא אמר ביצחק אני ה' ונראה דידוע דאני הוא מדת מלכות לשון התגלות ושם הוי' הוא מדת רחמים ואם ישראל הולכין בדרך הישר לפני ה' אז נקרא שם ה' עליהם בהתגלות וממשיך עליהם חסדים גדולים וידעו הכל כי הם עמו הם בבחי' בנים כמ"ש בנים אתם לה' אלהיכם וכמ"ש רבינו ז"ל במס' קידושין דף נ"ו בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים כלומר שעושין רצונו של מקום אתם קרוים בנים וכו' ואם ח"ו אינם עושים רצונו של מקום הם בבחינת עבדים וגם ששם ה' אינם בהתג' מלכותו עליהם וכמ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני מהם וידוע דאברהם הוא מדת חסד ויצחק הוא מדת גבורה ודינין וזהו שאמר אני ה' כשבמדת מלכות שורה שם הוי"ה חסדים ורחמים ואז אלהי אברהם שאני משפיע חסדים ואז אני אביך וקאי אביך על השי"ת לפי שאז הם ישראל בבחינת בנים ואמר לו השי"ת כשתלך בדרך הישר ויתגלה מלכותו עליך ועל בניך ואז אשפיע עליכם חסדים ואקרא אלהי אברהם ואביך ואתה ובניך קרוים בנים ואלהי יצחק כלומר כשח"ו ישראל אינם עושין רצוני ואז אקרא אלהי יצחק בבחי' דינים והסתר פנים ולח נקרא מלכות עליהם בהתגלות וע"כ לא כתיב ביצחק ני ה' כי אז בבחי' יצחק בבחי' הסתר פנים ולא בבחי' אני ה' בהתגלות וגם אז כשאינם עושין רצונו הם בבחי' עבדים ולא בבחי' בנים וע"כ לא כתיב בבחי' יצחק אביך

וידר יעקב נדר לאמר אם יהי' אלהים עמדי וכו' להבין מה שאמר לשון אלהים ובהבטחה נאמר שם הוי"ה רחמים והנה ה' נצב עליו וכו' והנה אנכי עמך יש לומר ע"ד שאמרו חז"ל במס' ברכות דף ז' שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה שרחוקים מצדקת ה' ואינם צריכים לצדקה שכל העולם כולו ניזונין בצדקה והם הצדיקים גמורים ניזונין בזרוע ר"ל בדין שמגיע להם וזהו שהתפלל יעקב שיהי' צדיק גמור ויזון בכל הטובות בזרוע בדין ולא בצדקה וזהו אם יהי' אלהים עמדי ומלת לאמר לכאורה הוא מיותר וי"ל כי נדר הוא בבינה ואמירה הוא בלב כמו כי תאמר בלבבך ובינה לבא ובה הלב מבין וזהו וידר יעקב נדר נאמר שעשה נדר בלבא כנ"ל

א"י וידר יעקב נדר לאמר אם יהי' אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי והי' ה' לי לאלהים וכו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך להבין הלא זה נק' ח"ו עובד ע"מ לקבל פרס וכן הקשה בספר פענח רזא ע"ש ונראה דיעקב אבינו לא התפלל רק על עבדות השי"ת בלבד ולא על דבר גשמי דידוע דחי אפשר לאדם לעבוד השי"ת רק בעזר השי"ת ולא מבעיא כל זמן שהוא במדריגה התחתונה בנפילת המוחין אז צריך שמירה מהש"י שלא יחטא ואז צריך שיהי' יראת עונש תמיד לפניו שלא יכשל בעבירה ח"ו אלא אף שהוא במדריגה גדולה במוחין גדולים ואז הוא מרוחק מעבירה אעפ"י כן צריך עזר השי"ת כמאמרם ז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום וכו' שנאמר צופה וכו' וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו וכל מה שהוא גדול כן יצרו מתגבר עליו וזהו שאמר יעקב אם יהי' אלהים הוא בחי' דין ועונש עמדי כלומר בעת שאני בבחי' עומד ואין אני הולך ממדריגה למדריגה רק שאני בנפילת המוחין יהי' בחי' אלהים יראת עונש שלא אחטא ושמרני בדרך הזה כי יעקב אבינו הי' תמיד מקושר אל הש"י והי' הולך ממדריגה למדריגה ומלת הזה הוא מדת התקשרות וזהו ושמרני בדרך הזה של התקשרות אשר אנכי הולך ממדריגה למדריגה ונתן לי לחם לאכול כי התורה נק' לחם כמו שכתוב לכו לחמו בלחמי וזהו ונתן לי לחם לאכול שיהי' לי תענוג מהתורה כי כל התענוגים נק' ע"ש אכילה ועי"ז שיהי' לי תענוג מהתורה אהי' תמיד דבוק בתורה כמו שאנו מתפללין והערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו וכו' ובגד ללבוש ובגד לשון בגדו בי כלומר העבירות והבגידה שבגדתי בה אתקן שיהי' זכיות ויהי' חלוקא דרבנן וזהו ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי ר"ל שאבא