אורח לחיים שעז

שפגם בי"ה צריך להתענות ט"ו תענית כמנין גאוה ע"ש ומה שעשה עמלק נגד ישראל בגאותו כמו שפירש"י פגם למטה והנה בגמרא אמרו רמז להמן מן התורה המן העץ כלומר המן מוכן נעץ ונוכל עוד לומר רמז ע"פ גימטראות שהם פרפראות לחכמה כי כ"ס י"ה בגימ' המן צ"ה וכשנצרף י"ד אל כ"ס י"ה הוא השבועה כשנצרף חל כ"ס י"ה שעולה גימטריא המן הרי ק"ט וע"כ מפנות המן ג"כ גימטריא ק"ט מי הוא זה ואי זה הוא שאמר המלך במפלתו והוא"ו של וחי הוא וא"ו המחלקות אבל התיבת מי הוא זה אי זה הוא עולה ק"ט שנצטרף י"ד השבועה חל המן שהוא עמלק גימטריא כ"ס י"ה שפגם זה היתה מפלתו וכשנצרף עוד הששה תיבות של י"ד על כ"ס י"ה מלחמה לה' אל הק"ט היא גימ' קט"ו בגמרא דמגילה דף ז' שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות שלחו לה הלא כתבתי לך שלישים שלישים ולא רביעים עיין פי' רש"י ז"ל בשלשה מקומות יש לנו להזכיר מחיית עמלק היינו בפ' בשלח בסיפור המעשה של עמלק ובמשנה תורה בפ' כי תצא היא המצוה שנצטוינו לזכור תמיד מחיית עמלק ובנביאים בשמואל א' ט"ו עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה כתוב זאת זכרון בספר כתוב זאת מה שכתוב כחן ובמשנה תורה עיין פי' רש"י ז"ל דכל מה שכתוב בתורה קריי כתב אחד והסיפור המעשה שבא עמלק והמצוה נצטוינו על זה לזכרו תמיד מחייתו הוא א' זכרון מ"ש בנביאים בספר מ"ש במגילה ובאמת הוא ארבעה פעמים עם המעשה שבא עמלק אלא שקראו שלשה משום דכל מה שכתוב בתורה הוא אחד והנה הרמז שאמרו בגמרא על המן המן העץ אשר צויתיך ואם הי' כתוב המן העץ שצויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת ג"כ הי' די אל הפשט מבוקש הזה ולמה כתוב אשר ולכאורה מיותר ר"א של אשר וכתבנו כשנצרף הששה תיבות של יד על כ"ס י"ה מלחמה לה' אל הק"ט הוא קט"ו וארבעה פעמים שמוזכר מחיית עמלק כנ"ל ארבעה פעמים קט"ו עולה ת"ס וזהו מרומז במה שאמר הקב"ה לאדם המן העץ אשר צויתיך המן העץ עולה שני מאות וששים והר"א מן אשר שמיותר לפי פשט הכתוב כנ"ל וכשנצרף הר"א אל השני מאות וששים של המן העץ הוא ארבעה פעמים קט"ו המרומז ארבעה פעמים עמלק שעולה ג"כ ת"ס והאלף יתירה רומז על אלף של חכמה כמ"ש ואאלפך חכמה והיו"ד היא חכמה וקוצו של יו"ד מרומז אלופו של עונם כי אי אפשר להיות נס אלא א"כ נצרף חכמה הוא יו"ד כמ"ש הרב הגדול בוצינא קדישא מו' דוב בער זללה"ה פי' וחילופיהן בגולם שאי אפשר להיות השתנות וחילוף אלא בגולמא שהוא יו"ד עשוי כגולמא ודפח"ח ומעשה עמלק שעשה בערב רב שקיבלם משה שלא בזמנו בתשובה היו ניצוצי הדעת וע"כ קיבלם בתשובה שלא בזמנו כי רצה להעלות כל ניצוצי הדעת ועמלק שעשה בערב רב עשה בעונם התשובה בגאותו וזהו זכור הוא חכמה תמשוך תמיד במחשבתך את אשר עשה לך עמלק לך בגימ' חמשים ותזכור תמיד מה שעשה עמלק לעולם התשובה בינה חמשים שערי בינה ותמשוך במחשבתך זכור הוא חכמה למחיית עמלק הוא היצה"ר למחותו ממך לגמרי כי אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנס בו רוח שעות שטות הוא היפך החכמה שהוא כח מ"ה ותראה שתמשיך במחשבתך זכור שהוא חכמה ומי שהוא דבוק לחכמה אינו חוטא כמ"ש בספרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ועיין פי' רש"י ז"ל על הנחשלים חסירי כח וא"כ הי' לי' לכתוב החלשים ואפשר לומר כל הנחשלים מלשון של נעליך מעל רגליך כלומר הערב רב שהיו מופשטים מן הענן והי' בהניח ה' אלהיך לך מכל אויבך שצריך להכניע בעצמו כל הכוחות של השבעים אומות שיש בו ולעשות תשובה מאיזה פגם מכח הקליפה אשר גברה בו מכח השבעים אומות ואז תמחה זכר עמלק הוא היצר הרע הגדלות לגמרי ותהי' ביטול היצר ותהי' דבוק תמיד לחכמה הנק' זכור ולא תחטא וע"כ אמרו אם כל המועדי' יהי' בטלים ימי הפורים לא נבטלים שהוא ביטול היצר לעתיד יבוטל היצר לגמרי ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים עיין פי' רש"י ז"ל ואפשר לפרש שקאי על ישראל שאתה מחמת חלישת הדרך עיף ויגע וע"כ לא ירא אלהים ואם היית ירא אלהים הי' בך כח להגבי' ג"כ הערב רב ומחמת חלישת כח מן הדרך לא יראת מן השי"ת ע"כ לא הי' בך כח להגביהם ועשה עמלק מה שעשה ע"כ בהניח ה' וכו' וכנ"ל