אורח לחיים שעו

ממדרגתם מחמשים שערי בינה וזהו זכור את אשר עשה כך עמלק ל"ך דייקא ל"ך גימטריא חמשים מה שעשה למקום גבוה כזו שהפיל ישראל ממקום הזה וזהו בדרך בצאתכם ממצרים שכתוב וחמשים עלו בני ישראל ממצרים שהיו בחמשים שערי בינה והפיל אותם ממדרגתם וזה מלחמת השם

א"י זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים והי' בהניח ה' אלהיך לך מכל אויבך מסביב וכו' תמחה את זכר עמלק וכו' מה שאמר אשר עשה לך הלא לא עשה לישראל אלא לערב רב שפלטם הענן אפשר לומר דהנה אמרו חז"ל במסכת חולין דף קל"ט המן מן התורה מנין המן העץ ומהו הרמז המן היא המן העץ כלומר שמוכן לעץ להבין איך יבא הרמז בפסיק זה אפשר לומר דהנה המצוה שנצטוינו למחות את זכר עמלק והיא מצות עשה שצריכין לזוכרו בכל יום כי כבר כתבנו כמה פעמים שאי אפשר לו לאדם ללכוד במצודות יצר הרע ולעבור עבירה אלא א"כ נכשל תחלה שבא אליו גדלות והתנשאות בלבו בשביל איזה דבר ואז השי"ת מסתלק ממנו כי אין אני והוא יכולין לדור ואז נלכד במצודות היצר הרע אבל בלח"ה אמרו יצרו של אדם מתגבר עניו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו שנא' צופה רשע וכו' ה' לא יעזבנו בידו וזהו פירוש אין אדם עובר עבירה אנא אם כן נכנס בי רוח שטות היינו גדלות ואז הקב"ה מסתלק ממנו ואז יכול לעבור עבירה וכן מצינו באדם הראשין מעשה ידו של הקב"ה יהי' כלול נשמתו מכל עולמות העליונים והיו המלאכין סגדין לי' עד דאמר איהו בואו ונשתחוה ונברכה לפני ה' עושינו כלומר שגם אני נברא כמותם ובמה נלכד בנחש הקדמוני הוא היצר שהי' מסיתו שירצה להיות אלהי ולא היה יכולת בידו לאמר לו גדלות אחר שכבר הי' גדול מכל המלאכים והסיתו שירצה להיות אלהי כמו שכתוב כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהי' ופי' רש"י ז"ל יוצרי עולמות מן העץ זה אכל וברא העולם וכל אומן שונא וכו' הרי שלא הי' יכול להסיתו שיאכל אלא הכניס בו רוח שטות גדולה שירצה להיות אלהים ואז הקב"ה מסתלק ממנו במחשבה זו ונלכד ועבר ובאמת העולם הזה נברא בה"א ראשונה שהוא עולם התשובה כמו שפי' רש"י בפ' בראשית כי ביה ה' צור עולמים העולם הזה נברא בה"א ועולם הבא נברא ביו"ד וה"ח ראשונה בינה היא עונם התשובה וממנה נברא העולם והוא עולם הענוה כי כשמקיים וחטאתי נגדי תמיד הוא שפל בדעתו ונמצא החטא הוא בא מחמת גדלות והתשובה הוא ההיפך שרואה תמיד בשפלותו ועמלק שבא להלחם בישראל כמ"ש ראשית גוים עמלק שאז היו כל אומה ולשון יראים מישראל ובגאותו גם כלפי מעלה שהי' חותך מינות וזרק כלפי מענה ובא והלחם עמם כמו שפי' רש"י ז"ל כאן על פסוק אשר קרך בדרך וכו' ע"ש והוא היצר הרע הוא הגדלות והאדם הוא עולם הקטן ויש בו כללות כל העולמות וכח של שבעים אומות וכח של כל הנבראים וכח של היצר הרע שבו הוא כח עמלק שבאדם וע"כ נצטוינו במצות עשה לזכור תמיד מחיית עמלק לבטל היצר הרע הוא הגדלות ולהיות תמיד דבוק בעילם התשוב' לקיים וחטאתי נגדי תמיד ויהי' תמיד בעונם הענוה וימחה כח היצר שבו לגמרי והקב"ה שברא העולם הזה בעולם התשובה והכל צריכין לבא אל השורש עולם התשובה ע"כ אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ונא יחטא ורמז הקב"ה באדם הראשון כשנתחבא ולבש בושה גדולה מפני השם יתברך כשעבר ורמז נו הקדוש ברוך הוא שיעשה תשובה וזהו אשר צויתיך ואשר הוא בינה עולם התשובה כלומר בשביל אשר עולם התשובה ע"כ צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת כדי לעשות תשובה ע"ד שאמרו חז"ל לא הי' דוד ראוי לאותו מעשה ח"א להורות תשובה ועל כן כשלוהו מן השמים להורות תשובה וכן עשה ועשה תשובה וע"כ עמלק הוא גדלות הוא היצר מרומז בפסוק זה המן העץ ונאמר בפ' יתרו כי יד על כס יה עיין פי' רש"י ז"ל וז"ל ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסא להיות לו מלחמה וחיבה בעמלך עולמית ומהו כס ולא נאמר כסא ואף השם נחלק לחציו נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסא שלום עד שימחה שמו של עמלק ע"כ וע"כ נשבע הקב"ה להיות לו מלחמה בעמלק כי בגאותו כנפי מעלה שחתך מילות וזרקן כלפי מעלה פגם בי"ה כי גאוה גימ' חמשה עשר כמו שכתוב במשנת חסידים על גאוה