אורח לחיים שעה

גדלות כי כל גאה שוטה כלומר שהיצר הרע מביא בו בתחנה מחשבת גדלות ואז הקב"ה מסתלק מהאדם זה כי אין אני והוא יכול לדור ואז מושל בו היצה"ר ועושה עבירה וזולת מחשבות גדלות בתחלה שבאדם לא היה יכול היצה"ר לגבר על האדם ולפתותו לעשות עבירה וכמו שאמרו יצרו של אדם מתגבר עניו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו וכן היה באדם הראשון כמו שכתבתי לעיל כמה פעמים ורעך נק' השי"ת כמו שכתוב רעך וריע אביך אל תעזוב וזהו כי תשה כלומר שתלוה ברעך כלומר עם השי"ת תלוה ותמשכן ניצוצות קדושות משורש נשמתך אשר הוא מאתו ית בעשותך העבירה למקום הקליפות ומהיכן בא לך שתעבור עבירה ותמשכן נשמתך זה שאמר משאת מאומה ומשאת לשון הרמה והתנשאות וזהו משחת מאומה משאת כלום איזה הרמה שיהי' באיזה מעלה שיתנשא בו יסתלק ממנו השי"ת ויתגבר עניו היצה"ר ויעשה עבירה הנקרא הלואה וממשכן ניצוצות הקדושות שורש נשמתו אשר הוא מאתו ית' ואמר לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו מלת עבוטו הוא מיותר כי היה די באמרו לא תבוא אל ביתו לעבוט אלא ר"ל שיש שני מיני בעלי עבירות אחד שהולך אחר תאוות הגוף באכילה ובמשגל בהנאת הגוף אף בדברים אסורים ועוד יש כת שעוברין עבירות בתפלה ובתורה שאין מכוונין לעבוד השי"ת אלא להנאת עצמו כדי לקבל ממון או כבוד בעבודה זו של התפלה והתורה וזהו יותר גרוע מכת הראשונה שעושין עבירות בהנחת הגוף באכילת ובמשגל האסורות וזהו שהזהיר כי תשה ברעך כי תעבור עבירה ותמשכן שורש נשמתך אשר הוא מאתו ית' עכ"פ לא תעבור עבירה זו שתבא אל ביתו היינו תפלה שנאמר כי ביתי בית תפלה יקרא כלומר שתבא אל ביתו ותתפלל ותעבוד אותך בעבודה זו וזהו עכ"פ לח תבוא אל ביתו בית תפלתו לעבוט עבוטו וליקח משכונו ולמשכן בעמקי הקליפות ונא יהי' לך חציפות כולי החי בפניו ית' רק אם אתה רוצה לעבור עבירה הרשות נתונה לך ועכ"פ בחוץ תעמוד ולא תבוא חל בית תפלתו ותעבור שם עבירות בהנאת הגוף בדברים אסורים והאיש הוא השי"ת הנקרא איש מלחמה יוציא לך העבוט המשכון שורש נשמתך אשר היא ממנו ית' החוצה ואם איש עני הוא כלומר שתגרום ח"ו בעבירות שלך עד מאוד שגרמת אל השי"ת ע"ד שאמרו רז"ל במס' מגילה דף י"א בעצלתים ימך המקרה וכו' בשביל עצלות שהי' להם לישראל שנא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך ואין מך אלא עני שנאמר ואם מך הוא מערכך וזהו ואם איש עני הוא נא תשכב בעבוטו כלומר נא תשכב בקבר בעבוטו ומשכן של השי"ת יהי' ממושכן בקליפות עבור העבירות שלך אלא השב תשיב כלו' השב אתה בתשובה שלימה ואז תשיב לו העבוט כמ"ש לעיל פירש ושב ה' אלהיך את שבותך ואימת תשב בתשובה ותחזור לו המשכון כבוא השמש קודם שתבא השמש כמו שאמר שלמה המלך ע"ה עד אשר לא תחשך השמש וכו' וזה שוב יום אחד לפני מיתתך ומחמת שאין אתה יודע יום מיתתך תהי' תמיד בתשובה ואז כשתשוב בתשובה שלימה ושכב בשלמתו כי התורה והמצות שאדם עושה הם הנקראים חלוקא דרבנן שמלביש בהם הנשמה אחר הפשטות מלבוש הגוף וזהו ושכב בקבר בשלמתו במלבוש התשובה שלו ולך תהי' צדקה לפני ה' אלהיך כי איזה חסיד המתחסד עם קונו

זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים להבין דהתחיל בלשון יחיד אשר עשה לך ואח"כ בצאתכם ממצרים לשון רבים וגם מאי נפקא מיני' מה שהי' בצאתכם ממצרים או בשאר דרכים והיותר קשה הלא האלשיך ז"ל פי' על פסוק שאמר משה רבע"ה החלצו מאתכם אנשים לצבא וכו' לתת נקמת ה' במדין לפי שאמר השי"ת אליו נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים ולא חס על כבודו אלא אמר לתת נקמת בני ישראל שגרמו להם מגפה ומשה רבינו ע"ה אמר לישראל שלא יחוסו על כבודם אלא לתת נקמת ה' במדין שגרמו לע"ז וא"כ החיך אמר משה כאן לישראל זכור אשר עשה לך עמלק ולא אמר ללחום מלחמת ה' כמ"ש בפ' יתרו מנחמה לה' בעמלק מדור דור ונראה דהנה ידוע מ"ש בזוהר פ' בשלח כשיצאו ישראל ממצרים היו באים תיכף לעולם המחשבה בינה חמשים שערי בינה וזהו וחמשים עלו בני ישראל ממצרים כשעלו ישראל ממצרים היו באים לעולם הזה שבו חמשים שערי בינה וזה עמלק הי' בא עליהם באהבת שפלות והפיל אותם