אורח לחיים לג

בדו"ר ולהביא אותם לעולם המחשבה הנקרא בינה ובינה נק' אם ר"ל צוהר תעשה לתיבה של תורה ותפילה תעשה בהירות מעולם המחשבה וזהו ואל אמה וכו' ואל אם ה' תכלינה מלמעלה ר"ל אם ה"ח אחרונה שהיא הדיבור שם תכלינה והנה הרב הקדוש המגיד זצלה"ה אמר בשם הבעש"ט זללה"ה שמ"ש בזוהר שדנין את האדם בכל היכל דהיינו הדיבורים ואותיות התפלה הנקרא היכלות שם דנין את האדם אם כדאי הוא לכנוס בתוך הדיבורים ואותיות התפלה ואם אינו כדאי מגרשין אותו היינו ששולחין לו מחשבה רעה ודוחין אותו ע"כ ולפ"ז צריך האדם כשבא אליו מחשבה רעה ר"ל לפשפש במעשיו ולהתחרט על עונותיו שיוכל לבא בדבוריו לעולם המחשבה וז"ש ופתח התיבה ר"ל פתיחת תיבת הדיבור בצדה תשים דאמרו רז"ל במס' מנחות דף ך"ט למה רגל ה' תלוי אם חוזר בו ליעול בהך וזהו בצדה בצד ה' תשים ר"ל בתשובה וחרטה על כל עונותיו והנה הרב המגיד זללה"ה אמר שהאדם שאין יכול לכוון כוונות התפלה צריך לחשוב שיש באותיו' ג"כ טעמי' ותגין ונקודות המרומז לד' עולמות ע"כ ויש טעמים ונקודות למטה באותיות ובאמצע האותיות ולמעלה מהאותיות וכן תגין למעלה וז"ש תחתים שנים ושלשים תעשה

ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה מה שאמר כי אותך ראיתי צדיק לפני ולא אמר כי אתה צדיק בדור הזה יש לומר דבאמת נח עשה שלא כהוגן דנא בעי רחמי על הדור וכמ"ש בזוהר בפסוק זה וז"ל אמר משה השתא יימרין כל אינון בני עלמא דאנא קטלי לון בגין דאמר ני ואעשה אותך לגוי גדול השתא טב לי דאימות ולא ישתצון ישראל מיד ויחל משה וכו' ונח לח עבד כן אלא בעי לאשתזבא ושביק כל עלמא וכו' וכן אח"כ אמר שם אמר ר' יצחק ועם כל דא כיון דאמר לי' הקב"ה והקמותי את בריתי אתך היה לי' למיבעי רחמים עכ"ל וא"כ עשה שלא כהוגן רק דגלוי לפני הקב"ה שאף אם היה מבקש רחמים על הדור שלא הי' נענה מפני שהיו רשעים גדולים וזהו כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה כלומר שאני רואה זאת וצדיק את' לפני ולא לפני העול' בדור הזה שהם רשעים גמורים שאף אם היית מבקש רחמים לא היית נענ' וזהו פי' ונח מנא חן בעיני ה'

ויבא נח וכו' מפני מי המבול עיין פירש"י ז"ל וז"ל אף נח מקטני אמנה הי' מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים ע"כ ולהבין הלא רש"י ז"ל פירש על בדורותיו יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי והדורשין לשבח אומרין שאלו הי' בדור צדיקים הי' צדיק יותר והיכ' ידרשו מפני מי המבול לומר על חיש צדיק תמים שהי' מקטני אמנה ונראה שח"ו לומר שלא האמין שיבא המבול והלא עסק בתיבה ק"ך שנה אלא שהצדיק מושל ביראת אלהים והקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטל והוא לא רצה שירד מבול אלא שלא הי' מאמין בעצמו שהוא צדיק ויכול לבטל כיון שלא הי' נו אמונה בעצמו שיכול לבטל באמת לא הי' יכול לבטל עבור זה וזהו אף נח ר"נ שאמר לו הש"י בעצמו כי חותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה מקטני אמנה הי' על עצמו שהוא צדיק וזהו מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא הי' מאמין באמת שהוא צדיק ויכול לבטל הגזירה שלא ירד מבול ועוסק בבנין התיבה ולא הי' מאמין שהוא צדיק ויכול לבטל הגזירה שלא ירד המבול ולא הי' נכנס נתיבה והי' מחשב שמא הוא צדיק ויעכב המבול שלח ירד וע"כ לא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים

והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים חמש עשרה אמות מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים אשר אמר ויכסו כל ההרים חמש עשרה אמות מלמעלה מה צורך בזה להודיענו אפשר לומר דהנה נשמתן של צדיקים היו קודם בריאת העולמות ובשבילם נברא כל העולמות כמו שאמרו רז"ל נמלך בנשמתהון של צדיקים והנה כתוב בסוף בראשית לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנ' עיין פירוש רש"י לעולם לאורך ימים הנה רוחי נידון בקרבי אם להשחית ואם לרחם לא יהי מדון זה ברוחי לעולם וכו' בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה עד ק"ך שנה אאריך להם אפי ואם