אורח לחיים שט

מוהר"ר דוב בער זללה"ה פי' הפסוק כי חתה תשלם לאיש כמעשהו ממש ע"ש והמלאכים מסטרא ימינא ברכו ני' ומקבלין עליהם רצונו של מקום ואמרו נעשה ונשמע כמו שישראל אמרו נעשה ונשמע וקבלו לעשות אעפ"י שאינם יודעין טעם הצווי גם המלאכים קבלו רצון השי"ת עליהם שיהא האדם מושל עליהם והם יעשו רצונו של אדם ואעפ"י שאינם יודעין טעם רצון השי"ת הוא כמו חוקה עליהם וקבלו וע"כ כח ביד האדם להמתיק כל הדינין שבעולמות עליונים היינו הש"ך דינין שיורדין מנ"ב נתיבות החכמה וכמ"ש בסידור האריז"ל בכוונת ראש השנה בכוונת אדני שפתי תפתח ונעשים ב"ה אלפין אלו ה' פעמים אדנ"י גימטריא נערה ראוי לבוא אל המלך ופ"ר דינין גימטריא מנצפ"ך וכו' ועם ה"א תתאה המאיר בהם מתמתקים ונעשים פרה ע"ש הרי שכל הדינין נמתקין ע"י מדת מלכות והאדם שנתן לו השי"ת מדת מלכותו הוא ממתיק כל הדינין והנה מדת מלכות יראת ה' טהורה הנקרא זאת לא נתן הש"י אלא לישראל שברא בשבילם כל העולמות והם יקבלו עליהם עול מלכותו והם ימשלו ביראת ה' בעולמות עליונים ותחתונים אבל האומות חין בהם יראה זו רק יראת עונש ואין יודעין מזו היראה וזו ששואלין את ישראל מה המצוה של זאת שהם אינם יודעין מיראת ה' של זאת וגם ששואלין מה טעם יש בה זה יודעין שבטעם הפרה תבא אמו ותקנח בנה אבל אינן מבינין למה הפרה כפרה ע. חטא העגל ובאמת אנו יודעין הטעם שבסיני היו ישראל בעולם הענוה בינה וכמ"ש וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים שהוא עולם התשובה עולם הענוה ובעגל פגמו בזה העולם ונתגלו הפ"ר דינין של מנצפ"ך שבזה העולם הענוה היא בינה וע"י תשובתן ועשאו פרה אדומה ונעשה מן פר פרה היא קינוח וכפרה על עון עגל וזהו תבא אמו ותקנח בנה אבל האומות אינם יודעים מזו היראה שברא השי"ת כל העולמות ונתן זו היראה לישראל לבד וכמ"ש ביקש משה שלא תשרה שכינה אלא על ישראל לבד ונתן לו וזהו החוקה של השי"ת שברא כל העולמות בשביל מדת מלכותו ומי שמקבל עליו מדת מלכותו יש בו כח למשול על כל העולמות עליונים ותחתונים ויוכל להמתיק הדינין שבכל העולמות עליונים ע"י מדת מלכותו ויראתו שקיבל ע"ע וזהו זאת הוא חוק וגבול חל התורה שמדת מלכות מושלת גם במקום שיש תורה כמ"ש אי יראת ה' אין ואי לא לא אשר צוה ה' לאמר וכתבתי כמה פעמים שאמירה היא בבינה וזהו אשר צוה ה' נאמר שיהא המדה הזאת מושלמת גם אל לאמר שגם בבינה עולם ענוה צריך להיות בו מדת יראה ג"כ כנ"ל

א"י זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לחמר וכו' מלת נאמר הוא מיותר שכבר אמר וידבר ה' וכו' לאמר וגם דאמר ויקחו אליך מה צורך הלקיחה אל משה ורש"י ז"ל פירוש וז"ל ויקחו אליך לעולם היא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר עכ"ל ואפשר לומר דהנה אמרתי פירוש ומלבשתו ענוה ויראה הלא עקב ענוה יראת ה' ואם התורה מלבשתו לאדם זה בענוה שהוא מעלה גדולה האיך שייך לומר שהתורה מלבשתו במעלה גדולה ובמעלה קטנה שהוא יראה דידוע מ"ש בספרים שבריאת והשתלשלות כל העולמות הוא בשביל מדת מלכותו הוא מדת יראה תתאה שיהא ירא תמיד שלא יפול למטה מחמת שהוא מלובש בגוף ובתאות יצר הרע תענוגי עולם הגשמי וזהו פירוש ואלהים עשה שיראו מלפניו ר"ל ואלהים עשה ברא עולם העשי' כדי שיראי מלפניו שיתגלה מדת יראתו וע"כ אעפ"י שזכה האדם למדת ענוה צריך להחזיק עצמו ג"כ במדרגת יראה שיהא תמיד ירא וחרד שנא יפול ממדריגתו מעלת ענוה הגדולה מכולן מעלה שנשתבח בה משה רבינו ע"ה והאיש משה עניו מאד וכו' ואעפ"י שמדת יראה הוא עקב לגבי ענוה צריך להיות בו גם עקב זה והאמת האדם אין צריך רק להתאמץ שיהא לו יראה בשלימות כמו שכתוב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך שיקבל ע"ע עול מלכות שמים ולהמליך השי"ת על כל הדברים שאי אפשר לעבוד השי"ת בלעדו והוא הוא העובד ואי אפשר נשיב בתשובה לפניו בלעדו והוא הנותן יד לפושעים לשוב אליו וזהו יראת ה' שנברא העולם הזה בשביל זה וכשיש לאדם יראה בשלימות ומאמין באמונה שלימה שהכל הוא מאתו ית' יבא מזה למדריגת ענוה שהוא עונם התשובה כיון שהוא מאמין שהכל מאתו ית' וראה שלא עשה כהוגן