אורח לחיים רסו
Orach leChaim 266 · אורח לחיים · free full Hebrew text
Open in the reader →בארצכם ודרשו חז"ל אף חרב של שלום ר"ל כשלא תפגמו אות ברית אף במחשבה ואז לא תצטרך חרב של פיפיות לתיקון אות ברית וזהו וחרב של שלום ר"ל לתקן מדת שלום מדת הברית הנקרא שלום זהו חרב של פיפיות ג"כ לא תעבור בארצכם כי לא תצטרכו לתיקון כשלא תקלקלו אות ברית כנ"ל
ופניתי אליכם והקימותי חת בריתי אתכם ואפשר לומר ופניתי אליכם ר"ל אהי' עמכם פנים בפנים כי בקללה ח"ו נאמר ואנכי הסתר אסתיר פני וכו', וכאן בברכה נאמר ופניתי אליכם ר"ל אהי' עמכם פנים בפנים בלי הסתרת פנים ח"ו והקימותי את בריתי אתכם ר"ל ההתקשרות שיש ני עמכם יהי' לו תקומה כי יהי' התקשרות פנים בפנים ולא ח"ו אחור באחור שהוא בבחי' דין רק בבחי' רחמים
והפרתי אתכם והרבתי אתכם עיין פירוש רש"י ז"ל וז"ל והפרתי אתכם בפרי' ורבי' והרבתי אתכם בקומה זקופה עכ"ל ויש לפרש והרבתי אתכם כענין שכתוב במדרש רבתי עם רבתי בדיעות ר"ל שהי' להם דעת ושכל רחב וזהו והפריתי אתכם בפרי' ורבי' שלא תהיו עקרים בגוף והרבתי אתכם בדיעות ושכל רחב שלא תהיו עקרים בשכל ותחדשו חדושים בתורה וביראה בלימוד של אמת ובצרופים של אמת
ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו נראה לפרש דבאמת תענוג תמידי אינו תענוג מפני שהוא רגיל בזה התענוג וישן זה התענוג אצלו ונעשה אצלו כטבע ואינו תענוג רק בדבר חדש שנא הי' נו אבל בדברי תורה אמרו רז"ל כל זמן שאדם הוגה בה אף בדבר ישן מוציא טעם חדש וזהו ואכלתם ישן נושן כי כל התענוגים נקראים ע"ש אכילה וזהו ואכלתם שיהי' לכם תענוג מישן נושן כי תמצאו בו תענוג חדש וטעם חדש שלא הייתם יודעים עד הנה וישן מפני חדש תוציאו יש לפרש דהנה תרגום אונקלוס על ישן עתיקא והוא רצון עליון ושם מה נקרא מה החדש וז"ש שיהי' אתכם בחי' מה ואין ואז תגרמו להתגלות רצון עליון וזהו וישן כלומר עתיקא רצון עליון מפני חדש שיהי' לכם בחי' מ"ה החדש תוציאו רצון עליון
ונתתי פני בכם ונגפתם לפני אויביכם ורדו בכם שונאיכם ונסתם ואין רודף אתכם ויש לפרש עפ"י ברכה ונתתי פנים של שוחקות פנים של צהובות כמו שפי' רש"י ז"ל על פסוק יאר ה' פניו אליך ונגפתם לפני אויביכם ולכאורה הול"ל ונגפתם מפני אויביכם ויש לפרש ע"ד שכתוב בפ' בשלח דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר ועיין פי' רש"י ז"ל שם לפני בעל צפון הוא נשאר מכל אלהי מצרים כדי להטעותם ע"ש ועל מלת ונגפתם פירוש בתרגום אונקלוס ותתברון לשון שבירה וזה שאמר ונגפתם לפני אויביכם שיהי' לכם שבירה לפני אויביכם שהם יסברו שיש לכם שבירה וכדי להטעותן וירדפו אחריכם ויפלו לפניכם ורדו בכם שונאיכם ורדו לשון ירידה כפשוטו ר"ל תיכף כשירצו להרע לכם לא יוכלו להרע לכם ואדרבה יהי' לכם תיכף ירידה ונסתם ואין רודף אתכם דיש שבא גו טובה גדולה והתרוממות וע"ד לפני שבר גאון ותיכף רודף אחריו השבירה לפיכך אמר ונסתם לשון התרוממות כמו הרימו נס כלומר תרימו בהתרוממות גדול ואין רודף אתכם לא יהי' לכם אחר התרוממות שום רדיפה ושבירה כלל
ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאותיכם להבין לשון עד אלה וגם שהוא מיותר והול"ל ואם לא תשמעו לי וגם מנת לי הוא מיותר ונראה לפרש עפ"י ברכה דהנה אמרו רז"ל גדולה עבירה לשמה ע"ש והנה בוודאי מה שהותרו רז"ל נעשות עבירה לשם שמים היינו בעבירות שבין אדם למקום אבל לא בעבירות שבין אדם לחבירו כגון לגזול את חבירו כדי שיבוא מזה איזה דבר מצוה זה בודאי אסור ואמרו רז"ל קשה עונש' של מדות יותר מערי' שבזה נאמר אל ובמדות נאמר אלה וזה שאמר ואם עד חלה ר"ל כל התורה עד עבירות שבין אדם לחבירו הנקרא אנה לא תשמעו לי ר"ל שלא ישמעו למצותי ולא תעשו אותם לי לשמי ר"ל בשבילי לא תעשו