אורח לחיים רסה

הרי שפירוש אל יכנסו לפניך תפלת עוברי דרכים שהתפלל כ"ג כפשוטו כשהם מתפללין שלא ירדו גשמיכם נא תשמע להם וא"כ קשה למה לא ישמע להם שהם מתפללין שירד המטר בליל שבת ונראה באמת הפירוש כנ"ל שאל יכנסו לפניך תפילות עוברי דרכים שמתפללין בדבר שאינו נכון לפניך לעשות כן אל תשמע להם וממילא הם מתפלל' שלא ירדו גשמים בשעה שצריכין לגשמים ג"כ לא תשמע להם כי כשיורדין הגשמים הכל שמחים וכשנפסק הגשם בשעה שצריכין לגשמים הוא צער לישראל כמו שאמר ר' חנינא בן דוסא רבש"ע כל העולם בצער וחנינא בנחת ומהו הצער של כל העולם שנפסק הגשם בשעה שצריכין לגשמים ואינו נכון לפני השי"ת לעשות כן להתפלל על עצמו שלא יהי' לו צער וכל עמו ישראל יהי' בצער וכשמתפללין כך אל תשמע להם ורבי חנינא בן דוסא התפלל כך שלא יהי' לו צער בדרך ועד שבא לביתו הי' כל כל העולם בצער עד שהתפלל בעצמו שלא יהי' צער לעולם ונענה וזהו מאי אהני תפילת כ"ג לגבי ר' חנינא בן דוסא אבל בכאן אמר אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם יהי' המטר יורד תמיד בלילי שבת ולא יהי' צער לעוברי דרכים ולא יצטרכו להתפלל לצער את ישראל בפסיקת המטר כנ"ל ור' חנינא בן דוסא שהתפלל להנצל מצער ולצער את הרבים בודאי כוונתו לשמים ולא להנאת עצמו כי כל ימיו לא חש להנאת עצמו כמו שאמרו רז"ל יצא ב"ק ואמר כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין ממעלי שבתא וכו' הרי שלא חש להנאת עצמו כלל רק לטובת ישראל התפלל תמיד ולעצמו הסתפק במיעוטא דמיעוטא רק כדי לקיום הנפש וזה שהתפלל שיפסיק הגשם מסתמא הרגיש בגופו שנא יוכל לסבול צער ירידת גשמים וירא שח"ו יחלה ולא יוכל לעבוד ה' ולהתפלל על בניו על כן התפלל על פסיקת הגשמים אעפ"י שהוא צער לישראל כמו שאמרו ז"ל פעמים שבטולה של תורה זהו קיומה אף כאן התפלל על פסיקת הגשמים הבאים בזכותו כמאמר הב"ק שלא יחלש כוחו ויוכל להתפלל על ישראל ולהשפיע להם ולשמח אותם

ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם להבין מה זה הברכה שיאכלו וישבעו הלא זה הוא דרך הטבע ומה שנאמר בקללה ואכלתם ולא תשבעו באמת הוא היפך דרך הטבע כמו שכתוב במדרש שמואל בשם החסיד שהרשעים גורמים נסים בעונותיהם ולשנות דרך הטבע האין לך גדול מנס ואכלתם ולא תשבעו עכ"ד: וא"כ למה כתוב בברכה ואכלתם לחמכם לשובע: וגם האיך שייך וישבתם לבטח בארצכם למה שמעלה ונראה דבאמת החילוק שבין תענוג הגשמי לתענוג הרוחני בדבר מצוה ועבודה שבכל תענוג הגשמי כגון אכילה ומשגל כשמשביע עצמו יותר מכוחו נמאס בעיניו בפעם ההוא אבל בתענוג הרוחני מחמת מצוה ועבודה מה שהוא יותר שבע ממצות וממעשים טובים תאב יותר ומתלהב יותר כמו שאמרו כלי מלא מחזיק וכו' וכל התענוגים נקראים ע"ש נחם וז"ש בברכה ואכלתם לחמכם ר"נ התענוג שלכם יהי' לשובע אף כשאתם שביעים יהי' לכם תענוג כי תתענגו תמיד בתענוג הרוחני בתורה ובמצות ותשבעו תמיד ואעפ"כ יהי' לכם לתענוג ובאמת אמרו רז"ל הרוצה להחיות את עצמו ימית עצמו וכו' כי מה שמחי' הנשמה צריך לשבר את הגוף וכאן הבטיח בברכה שיהי' לכם תענוג הרוחני תמיד מתורה ומצות ואעפ"כ לא תצטרכו לשבר את הגוף אלא וישבתם לבטח בארצכם ר"ל בארציות שלכם היינו הגוף תשבו לבטח

ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חי' רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם ולהבין התקשרות הפסוק מתחלה ועד סוף נראה כי שלום הוא מדת יסוד וארץ הוא מדת מלכות ואמר שלא יהא פגימת הברית ויהי' זווג יסוד ומלכות פא"פ וזהו ונתתי שלום בארץ. וידוע כשנעשה זווג יסוד ומלכות אז יתפרדו כל פועלי און וזהו ושכבתם ואין מחריד כי יתפרדו כל פועלי און ואמר עוד בברכה שלא יהי' לכם הרהורי עבירה כי יתבטלו מוחין דקליפה הם חכמה דקליפה. וממילא לא יהי' לכם הרהורי עבירה וידוע דחכמה נקרא חי' וזה לעומת זה עשה אלהים וחכמה דקליפה נקרא חי' רעה וזהו והשבתי חי' רעה מן הארץ שלא ישלטו במדת מלכות הנקרא ארץ ועי"ז לא יהי' לכם הרהורי עבירה ולא יפגמו הברית קודש וחרב לא תעבור