אורח לחיים רלה

היא אוצרו וכן אמרו מכריז ר' ינאי חבל על מאן דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד ע"כ והנה מה שאמרו רז"ל בתקנות בעל לשון הרע שיעסוק בתורה ואסמכוהו אקרא מרפא לשון עץ חיים ע"כ מיירי שיעסוק בתורה ביראה כמו שאמרו אם יראת ה' היא אוצרו אין ואי לא לא ומדריגת יראה נקרא בספרים זאת והזיי"ן של זאת מרומז שהיא מדה שביעית והיא כלולה מא' ועד תי"ו וזהו שאמר זאת כלומר ביראה הנקרא זאת תהי' תורת המצורע כלומר המצורע ילמוד תורה ביראה ביום טהרתו ביום שרוצה לטהר עצמו מה שפגם בעונותיו בלשון הרע ועל ידי זה בא להיות מצורע וכשרוצה נשוב ולטהר עצמו ילמוד תורה ביראה ועי"ז יתקן חטאיו כמו שכתוב מרפא לשון עץ חיים וע"י התורה והובא אל הכהן יבא אל חסדים שהוא מדת כהן

במדרש רבה זאת תהיה תורת המצורע וכו' הה"ד ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך והוא תמוה ונראה דהנה יש לדקדק עוד בפסוק דאמר זאת תהי' וכו' ביום טהרתו וכו' לכאורה כל זה הוא מיותר דהלא כתיב בפסוק שלאחריו ויצא הכהן מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע צרעת וכו' ולפי דברינו במאמר הקודם יובן זהו שאמר זאת תהי' תורת המצורע וכו' ביום טהרתו והי' קשה לבעל המדרש למה כתב ביום טהרתו ומתרץ כלומר שביום טהרתו שמתחרט על עונותיו ורוצה לטהר עצמו אז תקנתו שיעסוק בתורה ביראה ולא קודם לכן הה"ד ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך בריתי היא התורה כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה וכו' מהכא משמע שאינו חפץ השי"ת בעבודת הרשע ובתורתו שילמוד וע"כ כתיב ביום טהרתו ולא קודם לכן כי קודם שמתחרט ורוצה לטהר א"ע אינו חפץ הש"י בתורתו אלא ביום טהרתו אז והובא אל הכהן על ידי התורה יבא אל חסדים גדולים

א"י זאת תהיה תורת המצורע וכו' עיין באור החיים וז"ל ובמדרש דרשו מיתור הכתוב זאת תהיה תורתו של מוצא שם רע וצריך לדעת למה רמז הדבר במקום זה בזמן טהרה עכ"ל והנה דרשו מלת מצורע מוציא שם רע לפי שהנגעים באין על לשון הרע ולפי פירוש רש"י ז"ל שהנגעין באין גם על גסות הרוח והאיך רמז זה במלת מצורע ואפשר לומר דכתבתי כמה פעמים שהשי"ת ברא כל העולמות כדי שתתגנה מלכותו ובדבר זה היה התגלות מלכותו שהוא משפיל גאים ומגביה שפלים וממליך אותם על כל הגאים והרמים ובתחילת בריאת העולמות המליך העפר על המים שהם קדמו לארץ ושם חול גבול לים. ואם יהמו גליו ולא יעבירנהו וכן בכל הנבראים הגדולים המליך עליהם בריה קטנה כמ"ש חמשה אימות הן אימות חלש על הגיבור אימות מפגיע על הארי וכו' וזהו רמז ה' אימות חלש על הגיבור ר"ל ה"א אחרונה שהיא מדת מלכות אשר לית לה מגרמי' כלום על כל העולמות וכנגד ה"א אחרונה ברא חמשה ברואים גדולים שכל אחד ואחד במינו ברי' גדולה שאין למעלה הימנו והמליך עליהם חמשה בריות קטנות וזהו בכח גערת מדת מלכותו והמליך האדם המלבוש במלבוש הגוף על כל המלאכים וכמ"ש בתיקונים ואנו בני ישראל אשר אנחנו כולנו נשמת אדם הראשון צריכין לקבל מלכותו בכל הדברים הן ברוחניות הן בגשמיות וכן תקנו בש"ע ברכות שנמליך השי"ת על הכל לבל יחשוב האדם אשר בו חכמה ובינה ודעת שהוא מעלתו ולא כן הוא אלא אתה חונן לאדם דעת וכו' ומבקשין ממנו שיחי' אותנו תמיד בחכמה ובינה ודעת וכן ברכת השיבנו וכו' והחזירנו בתשובה שלימה לפניך כי חי אפשר לעשות תשובה בלי סייעתו ועזרתו כמ"ש אתה נותן יד לפושעים וכו' וכן בכל הדברים אפילו בעשיות דברים הגשמיים רפואה וברכת השנים הכל מאתו יתברך ובזה אנו מקבלין מלכותו ויראתו עלינו ומקיימין מצותיו וחוקיו וכשאנו ממליכין אותו תמיד ומקבלין יראתו עלינו אנו נשמרין מן היצה"ר שהוא מחשבת גדלות וכמו שכתבתי כמה פעמים פירוש אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות היינו מחשבת גסות הלב כי כל גאה שוטה וזולת מחשבת גדלות אמרו רז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזר