אורח לחיים רלד

אינו אלא שמחה ושמחה מה זה עושה ונראה דהנה כתיב תועבת ה' כל גבה לב ומאוד מאוד הזהרו רז"ל בזה כמו שאמרו ראוי לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער וכיוצא בזה הרבה וזו המדה בא מצד גסות החומר מצד היצר הרע הדבוק בחומר ומי שיש בו ח"ו גסות הרוח יכול בקל לבוא למשוך אחר היצר הרע כי אמרו רז"ל יצרו של אדם מתגבר עניו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו וה' לא יעזבנו בידו ומי שיש בו גסות הרוח אז אין השי"ת שורה עליו כמו שאמרו רז"ל אין אני והוא יכולין לדור וכו' ואם ח"ו אין לו סיוע מהשי"ת ממילא נלכד ברשות היצר הרע וזו המדה צריך שמירה גדולה אף באדם גדול אם בא לו ח"ו גסות מחמת גודל בהירות העבודה יוכל ח"ו ליפול מחיגרא רמא לבירא עמיקתא וזהו אדם כי יהיה בעור בשרו שבא לו מחמת חומרות הבשר שאת הוא גסות או ספחת לשון טפילה כלומר עבירה הקשורה בו ככלב כמ"ש רז"ל וזו בא מחמת הגסות כיון שאין לו שמירה מהשי"ת או בהרת כלומר שהוא צדיק ומחמת בהירות עבודה נכנס בו שמחה ומחמת השמחה בא ח"ו לידי גסות וזהו והי' מחמת השמחה של בהירות העבודה בעור בשרו לנגע צרעת וכו' והובא אל הכהן כהן לשון עובד מי שהוא עובד השי"ת בודאי חין בו מדה זאת ויוכל לרפאתו וכן יש לפרש פסוקים שלאחריו נגע צרעת כי תהיה באדם וכו' וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור כלומר שיש בו מדת גסות הרוח בגוף מחמת שהוא בבחי' לבנה בבחי' חסדים שהוא צדיק גמור ועובד השי"ת ומקושר אף במעשה גופו להשי"ת ומקיים בכל דרכיך דעהו אף בדברים הגשמיים ונמצא עובד השי"ת אף בגוף ומחמת זה בא נו גסות הרוח שמחשב בלבו שגופו הוא זך מחוד בכל מיני זיכוך ואחר כך אמר והיא הפכה שער לבן ואמר לשון נקבה כלומר על הגוף שהוא בבחי' נוק' הוא מחשב שיש בגופו כח ובהירות גדול שיוכל להפוך מדין לרחמים כי שערות הם בחי' דינים וצדיקים מהפכין מדת הדין לרחמים וזהו והיא הפכה שער ר"ל הדינים לבן אל בחי' חסדים ורחמים ומחית בשר חי בשאת וידוע שמדת התקשרות נקרא חי וזהו שאמר ומחית בשר חי כלומר שהחיות שבבשר שנו היינו הגוף הוא בהתקשרות להשי"ת זו אצלו בשאת בהתרוממות ובגדלות ואינו בבחי' מ"ה כי באמת צריך האדם לקיים בכל דרכיך רעהו ולהיות מקושר חל הש"י אף במעשה גופו ובדברים הגשמיים אבל שיהי' בבחי' מ"ה ויחשוב שהוא אינו אלא כלי ועובד הש"י בכוחו ובמחשבתו ובדיבורו ובמעשה והכל מאתו ית' אבל זה שעובד השי"ת ומקושר בדברים גשמיים ומה שהוא יותר מקושר להש"י הוא יותר בבחי' התרוממות וגדלות וזהו צרעת נושנת הוא בעור וטמאו הכהן לא יסגירנו כי טמא הוא כי בתחילה מסתמא הי' לו בחי' גדלות מה שהיה עובד השי"ת בבחי' נשמה ולא בבחי' גופו ואח"כ כשבא למדריגה זו שמקשר עצמו להשי"ת אף בבחי' גופו הוא יותר בגדלות והתרוממות וזהו צרעת נושנת הוא בעור וכו' לפיכך בטהרותו של נגע זה צריך אגודת אזוב שישפיל עצמו ונא יגביה עצמו כי אי אפשר לו לעבוד השי"ת בלעדו ובזה שישפיל עצמו זהו טהרתו כנ"ל פרשת מצורע

וידבר ה' אל משה לאמר זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן להבין מה שאמר והובא אל הכהן הלא הכהן היה צריך לילך אליו כמו שכתוב ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וכו' ונראה דהנה אמרו רז"ל נגעי' באים על לשון הרע והנה בדיבור לשון הרע פלוגתא בגמרא חד אמר סיפר חין לו תקנה וחד אמר תקנתו שיעסוק בתורה כמו שכתוב מרפא לשון עץ חיים והנה דרשו רז"ל על פסוק והיה אמונת עתיך חוסן ישועת חכמת ודעת וכו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים וכו' ואפילו הכי יראת ה'