אורח לחיים רלו

לא הי' יכול לו וא"כ האיך יכול לבוא לידי עבירה כשהקב"ה עמו אנא היצה"ר מביא בו מקודם גסות הלב ואז הקב"ה מסתלק ממנו כי אין אני והוא יכולין לדור ואז היצה"ר עושה עמו כרצונו וזהו רוח שטות שנכנס באדם קודם עבירה וכמו שנחש הקדמוני הביא לאדם ולחוה גדלות מקודם ואמר להם והייתם כאלהים יוצרי עולמות מעץ זה אכל וברא העולם והביא להם מחשבת גסות הלב שיתאוה להיות אלהים יוצרי עולמות וכמ"ש במקום אחר באריכות אבל כשאנו מקבלין תמיד עול מלכותו ויראתו עלינו וחכמה ובינה ודעת ותשובה הכל מאתו ית' ופשיטא רפואה במה יתגאה בדבר שאינו שלו ועפ"ז פרשתי והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו וכו' לבלתי רום לבבו מאחיו וצריך להבין וכי בשביל שילמוד ליראה את ה' נח ירום נבו מאחיו ולפי דברינו יובן כי כשיקבל עליו יראתו היא מדת מלכות וימליך השי"ת על הכל על חכמה ובינה ודעת שלו והתשובה והגבורה והעשירות וירגיל בו כל ימי חייו שידע באמת שהכל ממנו יתברך האיך יתגאה וירום לבו על אחיו שאין בהם מעלות הראוי' למלוכה הלא אינו שלו ואפשר שזהו פירוש בתיקונים בהקדמה דרגא תמינאה ביראת ה' וז"ל וענוה קטירא בדחילו הה"ד עקב ענוה יראת ה' מאן דאית בי' יראת ה' אייתי לי' לידי ענוה דאיהו שכינתא עילאה דיראת ה' עקב לגבה עכ"ל מה שאמר מאן דאית ביה יראת ה' אייתי ני' לידי ענוה כיון דאית ביה יראת ה' שהוא ממליך השי"ת על הכל ויודע שאינו שלו ממילא הוא מרוחק מגדנות וכיון שהוא מרוחק מגדלות יכול לבוא לידי ענוה דאיהו שכינתא עילאה היינו עולם התשובה שיראה חסרונו וחטאו וישוב אל ה' וזהו ענוה ובאמת לפי פירש רש"י ז"ל שהנגעים באים על לשון הרע ועל גסי הרוח ובאמת הכל אחד כי לשון הרע הוא נמי מחמת גדלות ביותר כמ"ש לשון מדברת גדולות אשר אמרו וכו' מי אדון לנו כי בגדלות אמרו שאין השכינה חשובה כנגדו וזה מי אדון לנו וע"כ השכינה מסתלקת ממנו ע"ד מחמר חז"ל שאמר השי"ת שאין אני והוא יכולין לדור אפשר לומר מחמת חומר העבירה של גסי הרוח הנזכר בגמרא שאמר השי"ת אין אני והוא יכולין לדור מחמת זה חומר טומאת מצורע שהוא מחמת גסי הרוח שנשתלח חוץ לשלש מחנות אף ממחנה ישראל שהשי"ת שורה בישראל וכ. זה גרם להמצורע היינו מוצא רע שהקב"ה קראו ליצה"ר רע כמ"ש בגמרא והיצה"ר הוא מחשבת גדלות שמביא באדם וזה שלקה בנגעים מחמת גדלות ביותר שהיה בו והיצה"ר גרם נו הנגעים וע"כ נקרא מי שיש בו נגעים מצורע כלומר מוציא רע שהיצר הרע הנקרא רע הוא מוצא לו הנגעים ואם היה באדם זה יראת ה' בשלימות כמו שכתו' יראת ה' טהורה עומדת לעד ואמר לשון טהרה כלומר שהיראה היא טהורה בלי שום תערובות מחשבת מרה שחורה כי גם מחשבת מרה שחורה היא באה מחמת גדלות שמחשב שהוא צדיק גדול ומדקדק ביותר ומחמת שביראתו נתערב מחשבת מרה שחורה פעמים שנזהר בזה הדבר ביותר ופעמים יראה שאין נכון לעבוד כן ואין יראתו עומדת על רגל אחד בסגנון אחד רק פעם כך ופעם כך אבל יראת ה' אשר היא טהורה בני שום תערובות מרה שחורה עומדת לעד כי מחשב תמיד שהוא אינו עובד אלא השי"ת השורה בו הוא העובד כמו שכתוב בכל מקום אשר אזכיר וכו' וכפי הכנתו ושפלתו כן הוא שורה בו ית' ואם יראה שאין יכול לעבוד יהרהר בחטאיו אשר נכון להיות נגדו תמיד ויתחרט עליהם ואז יוכל לעבוד כי יבוא בשפלות וישרה בו השי"ת וכשילך בדרך זה לא יחפץ בשום מדריגה והשגת מעלה רק יחשוב שהוא צריך לעבוד את השי"ת ביראה טהורה ובני שום פני' וידקדק במחשבת פני' כל מה דאפשר ואיך שחפץ בו השי"ת שיעבו' אותו כן הוא עובד ואז תהי' יראתו טהורה וימליך השי"ת על הכל כמ"ש למעלה ויהיה מרוחק מחמת זה מגסות הרוח והמצורע שלקה בנגעים מחמת גסות הלב ביותר כשיעשה תשובה אז סר ממנו הנגעים דהיינו שישפיל עצמו כאזו' כמו שפי' רש"י ז"נ ואז כיון שמשפיל עצמו יוכל לאחוז עצמו במדת יראת ה' טהורה בלי שום מחשבת מרה שחורה וימליך השי"ת על כל המעלות הרוחניות והגשמיות שהכל מאתו ית' וזו היראה ילמוד אותו לבל ירום לבו מאחיו וישמור מגסות הלב ופשיטא מלשון מדברת