אורח לחיים קנד

עכ"ל ולהבין זה מה שכתב רש"י מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף וכו' היאך נחלט זה לודאי גמור שביאתן למדבר סיני היה בתשובה שאתה מקיש גם נסיעתן מרפידים אליו שהיה גם כן בתשובה ונראה דידוע דעולם התשובה נקרא בינה דאיהי שכינתא עלאה והיא גם כן עולם הענוה כמו שכתוב בהקדמת תיקוני זוהר דרגא תמינאה ביראת ה' וכו' וז"ל וענוה קטירא בדחילו הה"ד עקב ענוה יראת ה' מאן דאית בי' יראת ה' אייתי ליה לידי ענוה דאיהו שכינתא עלאה דיראת ה' עקב לגבה ודא דרגא דמשה וכו' ובגין דיראה עקב לגבה אוקמוה מארי מתניתין יראה מלתא זוטרתי לגבי משה עכ"ל הרי דשכינתא עלאה עולם התשובה היא עולם הענוה ואפשר משום כשבא לשוב אל ה' באמת באהבה ומתבייש על עונותיו ורואה בשפלותיו וזוכר חטאיו תמיד ומקיים וחטאתי נגדי תמיד ומתחרט עליהם ולבו נכנע ונשבר תמיד ועל כן הוא תמיד בענוה ובשפלות והנה בכאן כתוב ויחן שם ישראל נגד ההר ופירש רש"י ז"ל כאיש אחד בלב אחד אבל שאר חניות במחלוקת עכ"ל. ונראה שבכאן בחניה זו שהיו ישראל צריכין לקבל התורה וידוע מה שכתוב בספרים ששים רבוא אותיות לתורה ניתנה לששים רבוא נפשות מישראל וכל נפש מישראל שורשו באות אחד מן התורה והתורה היא אחדות גמור וכל ישראל הם קומה שלימה וכשהם באחדות גמור אז הקומה שלימה ויכולין לקבל התורה שהיא גם כן אחדות גמור וזהו פירוש הכתוב ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום כי עוז הוא התורה ר"ל כשהיה רוצה ליתן עוז הוא התורה נעמו ישראל אז היה בהכרח שיברך את עמו בשלום שיהא אחדות גמור ביניהם שיהיו כאיש אחד ובלב אחד ויהיה קומה שלימה ואז יכולין לקבל התירה והאיך אפשר זה שיהא ששים רבוא נפשות כאיש אחד בלב אחד וכל אדם בפ"ע הוא עולם קטן ומדות שונות זה מזה ועל כן היה סייעתא דשמיא שישוב כל אחד ואחד בתשובה שלימה באהבה וכל אחד ואחד היה רואה תמיד בשפלותיו ומתחרט עליהם ומקיים וחטאתי נגדי תמיד ומחמת שפלות שהיה בכל אחד ואחד אינו מגביה על חבירו ואדרבה שהי' רואה תמיד בשפלותיו היה מכניע עצמו לחבירו בחושבו שחבירו לא עשה הרבה עבירות כמותו ועל כן היה אחדות גמור ביניהם וכאשר אמר הרב בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה שהעולם נברא בארבע יסודות והשמים נברא מאש וממים שערבן יחד והם שני הפכים שטבע של המים להגביר על האש ולכבותו רק שכל אחד מהיסודות רואה בשפלותיו אין בו כח להגביר על יסוד חבירו וזהו קיום העולם עכ"ד ודפח"ח ועל כן אמר שפיר מה ביאתן למדבר סיני בתשובה כלומר כיון שבאו לקבל התורה על כן היו צריכין להיות באחדות גמור שיהא יכולין לקבל התורה והכתוב מעיד עליהם ויחן שם ישראל נגד ההר שהיו באחדות גמור כאיש אחד בלב אחד ועל כרחך היו בתשובה שהיה כל אחד ואחד רואה בשפלותיו ומקיים וחטאתי נגדי תמיד והיה כל אחד ואחד מכניע א"ע לחבירו ועל כן היה אחדות גמור אף נסיעתן מרפידים היה ג"כ בתשובה וגם ידוע דבינה אימא עלאה הוא שם ס"ג ועל כן בע"ב שמות השם ס"ג שבו הוא עין נון ואו הוא ענו בנא יוד משום דהוא עולם התשובה ורואה בשפלותיו ובחטאיו ומתחרט עליהם ואין אדם עובר עבירה אנא אם כן נכנס בו רוח שטות שהוא היפך החכמה וידוע דיוד הוא חכמה ונמצא הוא מתחרט ומקונן על שלא היה בו היוד הוא חכמה ועל כן כשהוא בעולם התשובה בינה הוא ענו בלא יוד ונזכר בתיקונים שהבאתי לעיל ודא דרגא דמשה וגם אמרו חז"ל משה זכה לבינה ועל כן כשכתוב בתורה שנצטוה מפי הגבורה לכתוב והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה היה כותב ענו בלא יוד ועיין מ"ש בפ' כי תשא על המדרש שהובא שם באור החיים ומזה תבין מ"ש שם

ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל להבין מה שאמר עלה אל האלקים בה"א וגם מה שאמר ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר השלשה תיבות מן ההר נאמר מה בא ללמדנו שקרא אותו מן ההר וגם מלת לאמר הוא מיותר אם ללמדנו שיאמר לבני ישראל