עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אורח לחיים

אורח לחיים קנג

Orach leChaim 153 · אורח לחיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

השכינה לפני המלך כי הוא מלך ואיהי מלכתא כי אין הכסא שלם עד עתה ואז אמר ר"ל המלך אמר עם הספר וספר גימטריא שם ר"ל שהשם י"ה ג"כ אינו שלם ישוב מחשבתו הרעה וכו' על ראשו ויהיה השם י"ה שלם והכסא שלם כי מלחמה לה' בעמלק וזהו ויאמר ה' אל משה כתוב זאת הוא השכינה הנקרא זאת הכסא שאינו שלם כי נפלו בעונותינו אותיות י"ד מכסא ועוד זכרון בספר וספר גימט' שם ר"ל שהשם י"ה אינו שלם כי הם בלי לבוש עתה וכו' כי מחה אמחה את זכר עמלק כי מלחמה לה' בעמלק כנ"ל

ושים באזני יהושע וכו' הנה אמרו רז"ל כרכי' המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו עיין בפירוש משניות לר"ע ז"ל למה תלינן מוקפין מימות יהושע ואמרו רז"ל לית דבר דלא רמיזא באורייתא ואפשר דיש רמז בזה הפסוק אשר סמכו מזה מקרא מגילה כמו שאמרו רז"ל בקשה אסתר לחכמים קבעוני לדורות וכו' עד שמצאו מקרא בתורה כתוב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה זכרון מ"ש בנביאי' בספר זהו מקרא מגילה נמצא דרשת רז"ל בספר על מקרא מגילה ואח"כ אמר ושים באזני יהושע ור"ת ושי"ם וזמנם של ישראל מוקפין באזני יהושע ר"ל תאמר ליהושע שהוא יודיע לבני ישראל כרכין המוקפין חומה בימיו שיהיו קורין בספר הכתוב למעלה בט"ו בעירות המוקפין בימיו כנ"ל. פרשת יתרו

וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים להבין דאמר אשר עשה אלקים ואח"כ אמר כי הוציא ה' הוי"ה ב"ה וכו' ונראה דהנה בפרשת וארא על פסוק ראה נתתיך אלקים לפרעה פי' בתרגום יהונתן דכבר שוית יתך דחילא לפרעה ופי' לשון אלהות ממש והוא קרוב לפירש"י ז"ל וז"ל ראה נתתיך אלהים נפרעה לרדותו במכות ויסורין, ובאמת המכות לפרעה היה ע"י משה אבל הוצאות בני ישראל ממצרים היה על ידי הקב"ה בעצמו כמו שדרש בעל הגדה ועברתי בארץ מצרי' אני ולא מלאך וכו' אני ולא שרף אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו והטעם כמו שכתב האר"י ז"ל שהיו ישראל משוקעין בטומאות ע"כ לא היה ע"י מלאך ושרף כי היה ח"ו מתפגמין מחמת טומאות מצרים ע"ש וזה שהבין יתרו וזהו וישמע יתרו לשון הבנה את כל אשר עשה אלקים למשה ר"ל שעשה בחינת אלקים כמ"ש ראה נתתיך אלקים לפרעה ולישראל עמו ר"ל מה שעשה לישראל עמו כי הוציא ה' הוי"ה ב"ה את ישראל ממצרים ר"ל שהוציא השי"ת בכבודו ובעצמו ולא על ידי שרף כי לא היה אפשר בענין אחר וכ"ז הבין יתרו

ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל עמו וכו' עיין פירש"י ז"ל ויש לפרש ויחד אחדות כלומר שיתרו בא והאמין באחדות הבורא יתברך על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל והוא כי עבד כל ע"ז שבעולם וראה שאין בהם ממש וכשראה כל הנסים והנפלאות והטובות שעשה השי"ת לישראל מזה בא והאמין באחדות הבורא שהוא אחד אמיתי ואין אחד אמת זולתו והוא הבורא ומנהיג הכל כרצונו וחפצו כי נתאמת אצלו על כל ע"ז שבעולם שאין בהם ממש וראה נסים ונפלאות ושדוד המערכות והמזלות שעשה השי"ת במצרים בשביל ישראל וזהו על הטובה וכו' מזה בא להאמין באחדות הבורא יתברך

בחודש השלישי וכו' ביום הזה באו מדבר סיני ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר עיין פירש"י ז"ל וז"ל ויסעו מרפידים מה תלמוד לומר לחזור ולפרש מהיכן נסעו והלא כבר כתוב שברפידים היו חונים בידוע שמשם נסעו להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד