אורח לחיים קמג

אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים עיין פירש"י שפירש סוס ורוכבו שניהם קשורים זה בזה ע"כ ונראה להבין ע"פ מ"ש בסידור האריז"ל סוס ורוכבו הוא ס"ם ונוק' ע"כ ובתרגום אונקלוס כי גאה גאה אתגאה על גותניא ר"ל שמתגאה על מי שיש בו גאות: והנה דרך העולם במי שיש בו גאות אם יש לו שלימות בכל דבר בני שום חסרון אז גאותו שלימה אבל אם יש בו חסרון ואין בו שלימות אין גאותו שלימה וזהו שאמר גאה גאה ר"ל שמתגאה על מי שיש בו גאות וז"ש סוס ורוכבו וכו' וע"כ פירש רש"י ז"ל שניהם קשורים זה בזה ר"ל שהיו באחדות וגאותם הי' שלימה ורמה אותם בים כשהיתה גאותם שלימה בלי שום חסרון כאמור

א"י אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה להבין מה שאמר כי גאה גאה סוס ורוכבו וכו' מה שייכות זה לזה וגם מה שאמר ויהי לי וכו' אפשר לומר דהנה פרעה אמר מי ה' אשר אשמע בקולו ועשה עצמו אלוה והגבהות הוא היצה"ר כמ"ש בתקוני' תקוני עשרים וארבעה והבאתי בפ' ויצא וז"ל ועוד לבא הוא אגוז ומאן דתבר קליפה דני' הוא היצה"ר עליו אתמר לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה וגסות לבא דהוא שלם עם היצה"ר ונא אתבר עלי' אתמר תועבת ה' כל גבה לב ושכינתא נא שריא עלי' עכ"ל ואונקלוס תרגם כי גאה גאה ארי אתגאה על גותניא וגאותיא דיליה היא עכ"ל והאריז"ל פי' בסידור סוס ורכבו הם ס"ס ונוק' ע"ש וזה שאמרו ישראל אשירה וכו' שהיו יודעים בעצמם שאין בידם זכות לגאלם אלא מחמת זכות אבות שהבטיח אברהם לגאול את בניו כמו שפירש"י ז"ל ומה שעשה הקב"ה שפטים גדולים במצרים והיה די להם לגאלם ולא לעשות שפטים במצרים כמ"ש בעל הגדה אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו זהו מחמת שהשי"ת אתגאה על גותניא וע"כ סוס ורוכבו שהם הגסות רמה בים ופרעה שאחז בו ועשה עצמו אלוה ע"כ עשה בו שפטים ורמה אותו בים ואח"כ אמר עזי וזמרת יה עיין פירש"י ז"ל עוזו ונקמתו של אלהינו הי' לנו לישועה ואל תתמה על לשון ויהי שלא נאמר הי' ני לישועה וכו' עכ"ל ולפי דברינו יובן עוזו ונקמתו של אלקינו שהוא אתגאה על גותניא ע"כ עשה בהם שפטים אבל לא מצד זכותם וזה שאמר ויהי לי לישועה שזהו צער להם כי ויהי לשון צער וזה הצער להם שהיו ערום ועריה ונא היו כדאי לעשות שפטים במצרים על שענו אותם בעבודה קשה אלא עוזו ונקמתו של אלהינו שהוא אתגאה על גותניא ע"כ עשה בהם שפטים

זה. אלי ואנוהו עיין פירש"י ז"ל שמביא התרגום ואנוהו לשון נוה שאנן ורש"י ז"ל מפרש לשון נוי ובסידור האריז"ל זה אלי יסוד ואנוהו מלכות עכ"ל ולפי דרכו פירש נמי לשון ואנוהו לשון נוה שאנן כי ידוע שכל עבודתינו הוא לעשות זווג יסוד ומלכות והוא ע"י ישראל המזווגים ע"י הדעת שעושין מדת מלכות בחי' פרצוף ע"י מעשיהם הטובים ויהיו ראוי לזווג וזהו זה אלי בחי' יסוד ואנוהו אעשה לו מדת מלכות בחי' פרצוף ויהי' לו נוה שאנן

ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב עיין פירש"י ותרגום אונקלוס ימינך ה' אדירא בחילא: להבין הלא אדיר לשון חוזק וכח הוא ג"כ חוזק וגם דאמר נאדרי לשון נפעל וגם היוד של נאדרי פירש"י ז"ל היוד יתירה כמו רבתי עם עכ"ל ונראה דאמרתי פירש הפסוק שבחוהו כל האומים כי גבר ענינו חסדו אמר לשון גבורה אצל חסד שהש"י ברא כל העולמות להיטיב לברואיו כי מדרך הטוב להיטיב ובשביל ישראל שהם יעבדוהו ויקבלו ממנו חסדיו ולהמשיך עליהם י"ג מכילין דרחמים ומדת חסד הוא התפשטות ח"ס דל"ת להיטיב במקום דל וחסר אף שאינו ראוי להשפיע אליו וע"כ הוא משפיע לאומות העולם אבל לעתיד יהיה מדת החסד בצמצום היינו מדת גבורה שלא להשפיע רק לישראל וזהו כי גבר עלינו חסדו ר"ל שהמשיך מדת גבורה וצמצום שיהיה ענינו חסדו לבד ולא לאומות ואמת ה' לעולם מדת רחמנות הוא מדת אמת המשיך לעולם ושמעתי דבר נאה בשם מחו' הרב הגאון מוהר"ר לוי יצחק אב"ד דק"ק בארדיטשוב פי' הפסוק והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי