אורח לחיים קלח

ונטה את ידך על הים ובקעהו וכו' ויט משה וכו' ויש להבין מה שאמר הש"י למשה מה תצעק אלי הלא לא נזכר בפסוק שמשה צעק אל ה' אלא כתיב ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם וייראו מאוד ויצעקו בני ישראל אל ה' ומשה אמר להם אל תיראו וכו' ואח"כ כתוב ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי ולא נזכר שמשה צעק אל ה' וגם דאמר דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך והל"ל קודם הרם את מטך וכו' על הים ובקעהו ואח"כ דבר אל בני ישראל ויסעו ואפשר לומר שכתבתי בפסוק והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק ודרשו חז"ל במשנה בר"ה וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא כל זמן שישראל משעבדין לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין כיוצא בדבר עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי וכי נחש ממית או מחיה אנא כל זמן שישראל משעבדין לבם לאביהם היו מתרפאים ואם לאו וכו' ולכאורה קשה מה מתרץ המשנה הקושיא וכי ידיו של משה עושות מלחמה והקושיא במקומה עומדת וכי ידיו וכו' כי אין הדבר תלוי בידיו של משה אלא אם ישראל משעבדין לבם לאביהם שבשמים ולמה כתב כאשר ירים משה ידו ואמרתי פירוש הדבר ע"פ מה שכתב בתקונים בתיקון שתין ותשע וז"ל אמר רבי שמעון רברייא וכו' דעתיד כולו האי לאתחדשא על ידא דמשה בסוף יומיא בדרא בתראה וכו' ואתפשטותי' הוא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא עד שתין רבוא לאשלמא כולהו מפגימו דלהון ורזא דמלא אשה אחת ילדה ששים רבוא ומנו משה עכ"ל וכן כתוב כמה פעמים בתיקונים והובא בס' חרדים באריכות שאי אפשר לשום אדם לעשות תשובה שלימה עד שיגלה אליו ניצוץ של משה שיש לו וזהו מאמרם ז"ל משה זכה לבינה היינו עולם התשובה והוא כלול מכל ישראל ולכל בעלי תשובה הוא נותן נו חלקו שבו ואז יכול לשוב בתשובה שלימה ובביאת עמלק הוצרכו ישראל לעשות תשובה על שנסו את ה' וכן בעשיית שרף על שדברו בה' ובמשה להידי' הם כח האדם וזה שאמ' וכי ידיו של משה עושות וכו' אלא כשישראל משעבדין לבם לאביהם בתשובה וזהו בהרמת כח של משה המעורר אותם לשוב בתשובה שלימה היו מתגברים ובהניח ידיו של משה ולא היו מתגברים לעורר בתשובה היה גבר עמלק והנה ידוע מה שכתב האריז"ל פירוש הכתוב שאמר הקב"ה לאברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וכו' היינו נצוצות הקדושות מן אדם הראשון שנפל למצרים הנקרא ערות הארץ וע"כ הוצרכו לבוא למצרים להשתעבד בהם ולהוציא את הנצוצות הקדושות ע"י קושי השיעבוד והנה איתא בזוהר על פסוק ופרעה הקריב ר' יוסי אמר הא אתמר דקריב לון לתשובה עכ"ל ואיתא בזוהר על חטא הוצאת זרע לבטלה אין לו תקנה בתשובה ופעם אחת כתיב בזוהר בר מתיובתא סגי ותדיר ופירש בראשית חכמה וכן הוא בפרי עץ חיים שתשובה הוא בינה והזרע נלקח מן המוח למעלה מחכמה שם הפגם ואיך יוכל לטהר בתשובה שהוא בינה שהפגם שלו הוא למעלה למעלה ע"כ כתב בר מתיובתא סגי שימסור נפשו אל הש"י בק"ש ולקבל עליו ארבע מיתות ע"פ ד"ת באמת ואז כשמוסר נפשו אליו ית' הוא ג"כ למעלה מהעולמות בשורש החטא וזהו תיקונו ועל כן אמרו חז"ל כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אחז חרב של שני פיות להרוג המזיקין שנבראו מן הקרי ובק"ש ארבעה פעמים בכל יום כשמוסר נפשו אליו ית' באמת זה הוא תיובתא סגי ותדיר להתודות בכל יום וכמ"ש במקום אחר באריכות וזהו שאמר ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי אע"פ שכתוב ויצעקו בני ישראל אל ה' וצעקה הוא בלב ובינה לבא וכמ"ש צעק לבם אל ה' וכשפרעה הקריב אותם לתשובה בכוחו של משה המעורר את בני ישראל לעשות תשובה צעקו בני ישראל אל ה' בתשובה וזהו מה תצעק אלי וכתוב בזוהר אלי דייקא בעתיקא תליא כלא כלומר שהחטא של אדם הראשון שהם צריכין לתקן אינו תלוי בצעקם בלב היינו תשובה של בינה אלא בעתיקא תליא שתיקון חטא זה הוא צריך מסירת נפש ממש אליו יתברך למעלה מן העולמות וזהו דבר אל בני ישראל ויסעו היינו בתוך הים ממש ויאמינו בה' וימסרו נפשם אליו ית' וכשימסרו נפשם ואתה הרם את ידך על הים ובקעהו וכן היה באמת שבתחילה קפץ נחשון ואח"כ שבט בנימין ואח"כ