אורח לחיים קג

א"ע כי אהי' עמך כי אהי' הוא בינה וזה לך האות ר"ל שתתנבא נביאתך בזה הדבר ויהי' מדריגה אחרונה שלך מדת זה שהוא למעלה ממדת מלכות והנה האותיות הם מדריגה תחתונה בחי' נפש ואמר לו השי"ת וזה לך האות מדריגה תחתונה שלך יהי' מדת זה כי אנכי שלחתיך ואנכי דיציאת מצרים הוא בינה שלחתיך והנה כתיב בליקוטי תורה על פסוק וירא ה' כי סר לראות וכו' וז"ל ואמר נו השי"ת של נעליך מעל רגליך שיפרוש מאשתו מאחר שהוא מזווג למעלה עכ"ל וזהו פירש הפסוק לפי דרכו של נעליך שיפרוש מאשתו מאחר שהוא מזווג למעלה כי הוא בעלה דמטרוניתא כי המקום אשר אתה עומד עליו ומקום נק' שכינה מדת מלכות וזהו אשר אתה וכו' אדמת קודש הוא כי קודש נק' חכמה וה' בחכמה יסד ארץ כמ"ש בזוהר אבא יסד ברתא וזהו אדמת קודש הוא ועל כן של נעליך תפרוש מזווג של מטה אחר שהוא מזווג למעלה

ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים מה שאמר לשון הבטה ורש"י ז"ל פי' בפ' לך כל הבטה הוא מלמעלה למטה ועיין בפ' בהעלותך שכתבתי פי' הפסוק ותמונת ה' יביט ע"ד שכתבתי למעלה בשם הרב הקדוש בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה כל הנביאים התנבאו בכה מן מדת מלכות הנק' כ"ה ולא הי' בידם לשנות הדיבור נבואה כרצונם מוסיף עליהם משה שהתנבא בזה שהוא מדת יסוד והי' בעלה דמטרוניתא והי' מנהיג מדת מלכות כרצונו וזהו ותמונת ה' יביט מדת מלכות נק' תמונה כמו שכתוב בספר מאורות נתן יביט מלמעלה למטה שהוא הי' למעלה ע"ש ורש"י ז"ל פירש מתוך הסנה ולא מאילן אחר משום עמו אנכי בצרה עכ"ל ר"ל משום שהיו ישראל אז במדריגה תחתונה והיו כקוצים בעיני המצרים כמו שכתוב ויקוצו מפני בני ישראל ופרש"י ז"ל ורבותינו דרשו כקוצים היו בעיניהם עכ"ל והשי"ת שורה עם ישראל בכל מקום שהם ע"ש עמו אנכי בצרה וע"כ נגלה אל משה מתוך הסנה ודיבר עמו משם כמו שכתוב ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה וזהו ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים ר"ל לראות ולהביט מלמעלה כמו שהשי"ת מצמצם עצמו במיצר במקום נמוך בשביל ישראל וע"כ דרשו חז"ל בשכר ויסתר משה פניו זכה לתמונת ה' יביט ר"ל בשכר שהסתיר משה פניו וירא לראות שהשכינה שוכן עם ישראל במיצר במקום נמוך זכה לתמונת ה' יביט שהוא הי' מדריגה גדולה כזה שהשכינה הנק' תמונת ה' יביט אותה מלמעלה והי' בעלה דמטרוניתא והי' מנהיג מדת מלכות כרצונו וכחפצו

ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרי' ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו וארד להצילו מיד מצרים מה שאמר ראה ראיתי שני ראיות וגם את עני מלת את מיותר וגם דאמר צעקתם שמעתי מפני נוגשיו משמע דלולי הנוגשים לא הי' שומע צעקתם וגם דאמר כי ידעתי את מכאוביו מאי רבות' ומאי נתינ' טעם הוא שידע את מכאוביהם הלא אף בלי צעקתם ידע כי אין נסתר מנגד עיניו ונראה דכתבתי בפרקי אבות בפ' א' במשנה על שלשה דברים העולם קיים כי הנהגת העולם הוא במדת מלכות והוא עולם התפלה וא"א להשיג שום דבר מלמעלה רק ע"י מדת מלכות ר"ל שאי אפשר לקבל שום השפעה מלמעלה רק ע"י התפלה כמ"ש בגמרא הנכנס למוד את גורנו אומר יה"ר וכו' הנכנס לכרך אומר יהי רצון כו' והכלל בכולן נותן הודאה לעבר ומבקש להבא כי אי אפשר להשיג שום טובה מלמעלה רק ע"י התפלה מדת מלכות וכן כוונת פרש"י ז"ל בפסוק ואד יעלה מן הארץ וכו' כי לא המטיר ה' אלקים ואדם אין לעבוד את האדמ' שכתב רש"י ז"ל ובשלישי שכתוב ותוצא הארץ על פתח הקרקע היו עומדים עד יום הששי כי לא המטיר ומה טעם לא המטיר ואדם אין לעבוד האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים וכשבא האדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים עכ"ל ולכאורה אינו מובן הלא השי"ת ברא העולם ומלואו קודם תפלת האדם אבל באמת כל מה שהי' צריך להבראות נברא באמת קודם יצירת האדם אבל לאחר שנברא העולם ומלואו הנהגתו ע"י מדת מלכות עולם התפלה וע"כ אי אפשר להשיג שום השפעה מלמעלה רק ע"י התפלה מדת