אורח לחיים קב

שלו שיסור מדביקות שלו למדריגה תחתונה יראת ה' לראות מדוע לא יבער הסנה וזהו ויאמר משה כי אמירה היא בלב כמו כי תאמר בלבבך ושם היה משה רבינו ע"ה דבוק ולמענה אסורה נא ואין נא אלא בקשה והתפלל שיסור מדביקות שנו למדריגה זוטרתא לגבי' ויבין מדוע נא יפעול מדת יראה לכנות הקוצים ולהוציא ישראל וירא ה' כי סר לראות וירא הוא חכמה הנק' רחי' ה' היא בינה כי סר לראות ויקרא אליו חלקים מתוך הסנה ולא אמר מלאך ה' כמו שהתחיל אלא אמר ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ואלקים הוא בינה שנגלה ג"כ על מדת מלכות בתוך הסנה ורמז לו תירץ על תמיהתו שמדוע לא יבער הסנה ויוציאם ממצרים כי זה או אפשר עד שיגנה ג"כ בינה עלמא דחירות על מדת מלכות ויגלה מלכותו על כל העולם וחז יכלה הקוצים הם המצרים ויצאו ישראל ממצרים ואמר נו עתה אל תקרב הלם וארז"ל אין הלם אלא מלכות ואל תפרד מדביקותך להדבק במדת מלכות מדריגה תחתונה לגבי' וע"כ היה משה פרוש מן האשה וזהו של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש היא ועיין בליקוטי תורה בפסוק וירא ה' כי סר לראות לפי דרכו וז"ל ואמר הקב"ה של נעליך מעל רגליך שיפרוש מאשתו אחר שהוא מזווג למעלה בסוד ויבא הר אלקים חורבה וז"ש כי המקום אשר אתה עומד עליו וכו' עכ"ל לפי דרכו ויובן לפי דבריו שאל יפרד מדבקותו להדבק במדת מלכות הנק' הלם מאחר שאתה בדביקות למעלה ועל כן הפרד ג"כ מאשה וזהו של נעליך מעל רגליך כנ"ל וכיון שראה משה שנגלה אלקים היח בינה עלמא דחירות ג"כ במדת מלכות אשר היא למטה בין הקוצים וקרא אותו משם ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים ר"ל שירא להביע עוד על הסנה ולראות עלמא דחירות אשר היא ג"כ למטה בין הקוצים וזהו מהביט וכל הבטה מלמענה למטה והי' ירא לראו' למדריגה גדולה שהוא ג"כ למט' בין הקוצים

ויאמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה ונראה דהנה כל השתנות הטבע הוא בחכמה שהוא למעלה מהזמן ומן המחשבה כמ"ש בס' לקוטי אמרים וחלופיהן בגולם פירש כל השתנות הוא ביוד הוא חכמה שהוא גולמא נקודה עכ"ל והנה משה רבע"ה ראה השתנות שהסנה בוער ואיננו אוכל וע"כ אמר אסורה נא ר"ל אסיר א"ע מעולם הגשמי ואראה ר"ל אבוא אל חכמה שהוא למעלה מהמחשבה שהוא בחי' ראי' ואראה המראה הגדול וכו' השתנות הטבע וכו' מדוע וכו' ואשר נראה לו השי"ת בסנה עיין במדרש ע"ש בצרתם לו צר ועוד יש לומר טעם דהנה השי"ת ראה המחשבה של משה רבינו ע"ה לפי דעתו ישתקעו ישראל ח"ו בגלות מצרים כמו שפי' רש"י ז"ל על פסוק וכי אוציא את בני ישראל מה זכו ישראל שיעשה להם נס ואוציאם ממצרים עכ"ל ובעיני מצרים היו בני ישראל כקוצים כמו שפי' רש"י ז"ל על ויקוצו מפני בני ישראל ע"כ הראם לו השי"ת שחע"פ שהם כקוצים לא יוכלו את ישראל לגמרי כמו הסנה בוער באש ואיננו אוכל כך לא יכלו ישראל לעולם

של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמ' קודש הוא להבין מ"ש אשר אתה עומד עליו והל"ל כי המקו' אדמת קודש הוא ונראה דהנה הרב בוצינא קדישא החסידד המפורסם מו"ה דוב בער זללה"ה אמר מה שאמרו רז"ל כל הנביאים התנבאו בכה מוסיף עניהם משה שהתנבא בזה שנאמר זה הדבר אשר צוה ה' עכ"ל ר"ל שכל הנביאים לא היה כח בידם לשנות כפי הדיבור וע"כ התנבאו כולם כה אמר ה' אכן משה רבינו ע"ה שהי' בעלה דמטרוניתא והי' בו כח להנהיג מדת מלכות כרצונו וע"כ התנבא בזה הדבר אשר צוה ה' שהיה כך כי מדת זה הוא למעלה ממדת מלכות והנהיג מדת מלכות כרצונו עכ"ד ודפח"ח ונראה לי דזה פי' הפסוק שאמר משה מי אנכי כו אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ר"ל אין אני כדאי לדבר נפני מלכים ואין אני כדאי לעשות ע"י נס גדול כזה להוציא את בני ישראל מטומאת מצרים ולא ח"ו שדיבר דלטוריא על ישראל רק אמר מחמת ענותנותו שאיני כדאי שיעשה נס גדול על ידי ואמרו רז"ל משה זכה לבינה מ"ט שערי בינה נמסרו למשה כו' וז"ש לו השי"ת על שהקטין