נאות דשא רמד

ואם גברו כל האחרונים ונשאר האמצעי עם האחרונים אז זה האמצעי נעשה אחרון ואין לו שום מעלה כלל במה שמעפ"ב ודינו כמבואר בסעיף זה דין ט' (זה פשוט)

י"ג אעפ"י שאמרנו בדין יו"ד שהב"ד מצריכין להאמצעי לסתום פי בורו ויהי' ראשון ואחרון כד"ג מ"מ אם עבר וגזל דהיינו שלא סתם פי בורו ולא הניח להעליונים לדלות או להמשיך בכגרים ונמשכו המים לבורו אין מוציאין בדיינים דדלמא עילאי שתי ברישא ולא עבר רק אגזל דד"ש ודין זה הוא כ"ש מסעיף ב' דין ד' ע"ש [כן נ"ל]

י"ד מיהו אם עבר וגזל והמשיך לבורו יותר מכ"צ מוציאין ממנו זה המותר בדיינים ודין זה הוא כ"ש מההוא דסעיף זה דין ויו כמובן וכן אם גזל והשקה שדהו דינו לענין הפירות כמבואר שם (זה פשוט)

ט"ו אחר שגזל האמצעי ושתה ונשארו ראשונים ואחרונים אזי אם דולין הם דינם כבסעיף א' ואם הם נגרים דינן כבסעיף ב' ואין שום חילוק ביניהם (זה פשוט) משום דאחר ששתה זה האמצעי הוי כאלו איננו כאן כלל

דין מעפ"ב עם בורות

סעיף ה' א' היכי שיש בורות לכל בעני השדות וא' מהם מעפ"ב אזי דינם כך הוא אם הראשון מעפ"ב הוא קודם בממ"נ ואין אחר יכול להגבירו והוי דינו כבסעיף הקודם דין א' יעו"ש רק דבזה נשתנה כאן דאלו שם אינו לוקח רק כ"צ כמבואר שם בדין ה' וכאן כל בורו מתמלא מהטעם שביארנו בסעיף ג' דין א' דכיון שכולם יש להם בורות למלאות על עת היובש הוי כל מלוי הבור כ"צ (כ"ז פשוט): ב' כל מ"ש בסעיף הקודם דין ב' ודין ג' הוי ג"כ כאן כך (זה פשוט)

ג' אחר שמילא הראשון כדינו אזי בנשארים כד"ג על הדרך שנתבאר בסעיף ב' ואם א' עבר וגזל מהראשון אזי אחריו מגיע לראשון וככל שנתבאר בסעיף הקודם דין ד' (וזה פשוט)

ד' מ"ש בסעיף הקודם דין זיי"ן הוא ג"כ בכאן דאם קדם אמה לבור יכול אחר להתגבר עליו מהטעם שנתבאר שם (וזה פשוט): ה' מה שכתבנו בסעיף הקודם דין א' דאם הגבירו אחר ושתה אז אחריו הוי כד"ג בין כולם הוא ג"כ מהטעם שנתבאר שם (זה פשוט)

וי"ו אם האחרון מעפ"ב אזי אין לו מעלה כלל והוי כאלו אינו מעפ"ב כלל וכמו בסעיף הקודם דין ט' [פשוט]

זיין אם האמצעי מעפ"ב אזי הראשון והאמצעי כד"ג והשאר אין להם כלום דממ"נ אי עילאי קדים מגיע לראשון ואי תתאי קדים מגיע לזה שמעפ"ב לכן הם לבדם כד"ג ודין זה לסעיף הקודם דין יו"ד דבשלמא התם לא מצי למלאות הבור יותר מכ"צ וצריך לסתום פי בורו ונסתר הד"ש לגמרי כמבואר שם משא"כ כאן שכל מלוי הבור הוי כל צרכו ועומד הד"ש במקומו ואין כאן ספק רק בינו לראשון (בד"ה איברא עדיף)

ח' אם גבר ראשון ושתה אז השני עם האמצעי כד"ג ואם גברו כל הראשונים ושתו וכשאר האמצעי עם האחרונים אזי זה האמצעי נעשה ראשון והוא קודם לאחרונים כללא דמלתא שהוא כעשה ראשון וכל מה שבארנו בסעיף זה אב"ג שייך ג"כ בכאן (ופשוט)

ט' אם גבר אמצעי אזי כד"ג ראשון ואחרון בכל הדרכים שנתבארו בסעיף ג' (פשוט)

יו"ד היכי שגזל א' מתחלה בעת שהיה הדין שיהיה כד"ג בין ראשון ואמצעי ועמד אחר וגזל מהם בין אם מי שקודם האמצעי גזל בין מי שאחר האמצעי גזל אזי אינו יוצא בדיינים דהיינו שאין הב"ד פותחין את סתימתו אבל אותן שלמעלה מהגזלן יכולין לסתום בגבולם אבל אחר אינו רשאי וזה כבר נתבאר בסעיף ב' דין ג' מיהו היינו עליון או האמצעי כשהם למעלה מהגזלן יכולין לסתום בגבולם אבל אחר אינו רשאי דאם זה גזל האחרים אינן רשאין לגזול וכן הוא גם לעיל בההוא דסעיף ב' דין ג' דוקא העליון יכול לסתום בגבולו ולא אחר (נ"ל)

י"א אחר ששתה הגזלן אזי נשאר כבראשונה העליון והאמצעי כד"ג ופשוט

וי"ב זה שאמרנו בדין זיי"ן דהראשון והאמצעי כד"ג והאחרים אין להם זהו דוקא בקדים בור לאמה אבל בקדים אמה לבור שיש בזה מחלוקת הפוסקים אם יש בו ד"ש והוי הדין בספק זה כד"ג א"כ יש כאן ג' בני אדם שעומדים בכד"ג דהיינו ראשון ואמצעי, ואחרון דראשון אומר שמא עילאי קדים דאז אין מעפ"ב מעלה כלל ואמצעי אומר דלמא תתאי שתי ודלמא כהפוסקים דגם בקדים אמה יש ד"ש ואחרון אומר שמא תתאי שתי ברישא ושמא כהפוסקים דבקדים אמה ליכא ד"ש וא"כ שלשתן עומדין בכד"ג אלא דהאמצעי הוי נגד התחתון כאלו כבר גבר רק דכ"מ דכיון דאין אמצעי זוכה נגד תחתון רק מחמת שגבר עליו יכול האחרון להתגבר עליו (בד"ה ואחר שפלפלנו)

י"ג ואם גברו ראשונים ונשאר האמצעי עם האחרונים אז האמצעי נעשה ראשון ונתבאר דינו בסעיף זה דין ד' ודין ה' והכל שייך גם כאן (זה פשוט)

י"ד ואם גברו כל האחרונים ונשאר האמצעי עם הראשונים הוי כאלו אין כאן מעפ"ב כלל כי האמצעי נעשה אחרון כמבואר בסעיף זה דין וי"ו (פשוט)

ט"ו ואם גבר אמצעי אזי ראשון ואחרון כד"ג ודינם כבסעיף ג' (ופשוט)

ט"ז בההוא דדין י"ב דשלשתן כד"ג אם א' מהם גזל אזי הדין כמבואר בדין יו"ד ודין י"א (פשוט)

דין כולם מעפ"ב

סעיף וי"ו א' היכי שכולם מעפ"ב אזי ראשון ראשון קדים בסוף ד"ה ויצא לנו)

ב' אע"ג דבזה בין לרב בין לשמואל ראשון ראשון קודם משום דשייך בי' הסברא דמקרבינן וסברא דנהרא כפשטי' מ"מ אם א' מהם גזל דהיינו שסתם בור של עליון ממנו אין מוציאין ממנו בדיינים משום דדלמא קיי"ל עילאי קדים ואז ליכא בי' רק ד"ש אבל מדינא כל הקודם זכה וא"כ לא הוי גזל רק משום ד"ש ואינו יוצא בדיינים (פשוט)

ג' אחר ששתה הגזלן אז קרוב קרוב קודם אעפ"י שכבר כסתם פי בורו של זה העליון כיון שבגזלה נעשה לא אבד מעלתו כמבואר בסעיף ד' דין ח' (פשוט)

ד' אם כל אלו בעלי הבורות אשר כולם מעפ"ב קדמה אמה לבורות הנה לשמואל ראשון ראשון קודם ולרב כמי להפוסקים דיש ד"ש בקדם אמה ג"כ דינא הכי אבל הפוסקים דאין ד"ש בכה"ג אז לרב תתאי קדים וליכא למימר דלא אמרו הפוסקים דליכא בכה"ג ד"ש אלא כשא' לבד עשה כך דאז אומרים האחרים לא היו לך לחפור משא"כ כאן דכולם עשו כך כולם שוים ואיכא ד"ש דז"א דהא כל תחתון אומר לעליון ממנו למה חפרת ואינו יכול להשיב לו הלא גם אתה חפרת דהרי חפירתו לא הזיק כלום לעליון אחר שירדו המים מגבולו ולכן גם בזה ליכא ד"ש לפוסקים הללו ולכן הדין בזה כד"ג ראשון ואחרון וענין ההתגברות כך הוא דהראשון כבר נקרא גבר כי מאחר שהמים הולכין לבורו הם נמנעים מהאחרים אלא דאעפ"י שהוא גבר מ"מ יכול האחרון אח"כ להתגבר עליו וההתגברות האחרון היינו בסתימת פי בורו של ראשון ואחרי שגבר א' מהם אז בנותרים אמרינן בראשון ואחרון שבהם כד"ג ואל יפול לב אדם בזה לומר דכיון דלהפוסקים דיש ד"ש בקדים אמה אז ראשון ראשון קודם ולהפוסקים דליכא ד"ש בקדם אמה אז כד"ג ולכן הראשון הוי ודאי והאחרון ספק ויהי' הראשון קודם ויהי' דמי קצת לסימן קל"ט סעיף ד' דז"א שהדבר פשוט דל"ד להתם שיש ספק במעשה משא"כ כאן שיש ספק בפלוגתא ולכן אעפ"י שהראשון בא בשני טענות דלמא כרב ודלמא כהפוסקים דשייך ד"ש בקדם אמה והאחרון אינו בא רק בטענה א' דלמא כשמואל וכהפוסקים דלא שייך ד"ש בכה"ג מ"מ כיון שיש בזה ספקא דפלוגתא אמרינן כד"ג ומה"ט כמי כתבנו בסעיף ב' דין א' דאפי' הראשון נכנס בכלל כד"ג אע"ג דלהראב"ד הוא קודם והאחרונים אין להם ולשאר הפוסקים כד"ג לא אמרינן דמחשב הראשון כודאי וכן ימצא עוד המעיין בדברינו בדינים אלו בכמה מקומות שהם בענין זה ואמרנו כד"ג מטעם שבארנו (כנ"ל פשוט)

ה' כל מה שכתבנו בסעיף ב' דין א' ב' ג' ד' ודין ח' הוא ג"כ בכאן אבל מ"ש שם בדין ה' אינו כאן דהא כאן הוי כל מלוי הבור כ"צ וגם מ"ש שם בדין זיין ענין ההתגברות איך הוא נשתנה ג"כ כאן ובארתיו בדין הקודם (פשוט)

וי"ו היכי שכולם מעפ"ב ובור קדם לאמה ובראשון אמה קודמת אזי הראשון והשני לבדם כד"ג דאי עילאי קדים שייך לו וכן אי תתאי קדים ויש ד"ש בקדם אמה שייך ג"כ לו ולפוסקים דאין שייך ד"ש שייך לשני לכן הם כד"ג ואם גבר ראשון שייך לשני וקרוב קרוב קודם ואם גבר שני דהיינו שסתם פי בורו של ראשון אז ראשון ושלישי כד"ג וכן לעולם פשוט והוא כ"ש מסעיף ה' דין זיין ע"ש

ז' אם בתחלה בעת שהי' הדין בין ראשון והשני כד"ג גזל א' משאר בעלי הבורות דהיינו שסתם פי בורם אין מוציאין ממנו דשמא עילאי קדים ואז ליכא גזל רק משום ד"ש וזה כבר גמר הגזלה במה שסתם פי בורם ואחר ששתה הגזלן נשאר הדין כבראשונה דראשון ושני כד"ג (כן נ"ל פשוט)

ח' היכי שבכולם מעפ"ב ובור קדם ובשני קדם אמה לבור אזי הראשון קודם בממ"נ דלכל הדעות מגיע לו בין לרב בין לשמואל ואחריו כד"ג שני ושלישי משום דאחר ששתה הראשון נעשה השני ראשון והוי ממש דין וי"ו ולכן אחר ששתה הראשון כדינו אז הוי בנותרים ככל מה שבארנו