נאות דשא רמה

בדין וי"ו זיי"ן (פשוט)

ט' ואפי' אם קודם ששתה הראשון גזל א' מבעלי הבורות דהיינו שסתם פי בורו של ראשון אינו יוצא בדיינים כמבואר בסעיף זה דין ב' (פשוט)

יו"ד ואחר ששתה הגזלן מגיע לראשון כדלעיל דין ג' (ופשוט)

י"א היכי שהשלישי קדים אמה וכולם בור קודם אזי מגיע לראשון ואחריו לשני ואח"כ ג' נעשה ראשון והוי הוא עם הרביעי כד"ג בכל הדברים שנתבאר בדין וי"ו זיי"ן. וכן אם ברביעי קדם אמה אז שותין ג' הראשונים ואחריהם כנ"ל וכן לעולם (פשוט)

י"ב אם באחרון קדם אמה אין שום נ"מ כלל והוא תמיד אחרון וכן אם אין בו מעפ"ב כלל אין שום נ"מ עיין סעיף ה' דין וי"ו (פשוט)

י"ג היכי דשנים הראשונים קדים אמה ובכל האחרים קדים בור אז הראשון והשלישי כד"ג ואם ראשון גבר אז שני ושלישי כד"ג ואם שלישי גבר אז ראשון ורביעי כד"ג וכאשר גבר הראשון ואח"כ גבר השני אזי אח"כ הקרוב קרוב קודם ואם גבר הראשון ואח"כ גבר השלישי אז השני ורביעי כד"ג וכאשר גבר השלישי ואחריו הראשון אזי שני ורביעי כד"ג ואם גבר השלישי ואח"כ גבר רביעי אזי כד"ג ראשון וחמישי ומזה תקיש על השאר בכ"ז מובן (פשוט)

יד היכי דב' אמצעים קדים האמה ובכולם קדים בור אזי הראשונים קרוב קרוב קודם עד שמגיע לאלו ב' אמצעיים שבהם קדם אמה ואז נעשו הם הראשונים ודינם כמבואר בדין הקודם (פשוט)

ט"ו אם ב' האחרונים קדם אמה ובכולם קדם בור אזי כל הראשונים קרוב קרוב קודם ואחריהם בב' האחרונים כד"ג (פשוט)

ט"ז היכי שאותן שקדם אמה אינם רצופים כגון ראשון ושלישי ממילא הוי ראשון ושני כד"ג כבדין וי"ו וכאשר גבר הראשון שייך לשני בממ"נ ואחריו שלישי ורביעי כד"ג וכאשר גבר שני אזי ראשון ורביעי כד"ג ואם גבר ראשון אזי שלישי ורביעי כד"ג ואם גבר רביעי אז ראשון וחמישי כד"ג וכן על דרך זה הרבה חילוקי דינים יבין המעיין מעצמו (פשוט)

י"ז ולענין אם גזל א' אזי תמיד אין מוציא ואחריו נשאר הדין כבראשונה כמו שכתבנו בסעיף זה בדין ט' ובדין יו"ד כי הכל שייך גם בכאן (פשוט)

דין שנים מעפ"ב עם דולין או נגרים

סעיף זיי"ן א' אם שנים הראשונים מעפ"ב וכל השאר דולין או נגרים אז הדין כמבואר בסעיף ד' ואין כאן שינוי רק דשם שא' מעפ"ב מגיע לו וכאן מגיע לשניהם דהיינו לראשון ואחריו לשני ואח"כ כד"ג (פשוט)

ב' כל מה שכתבנו בסעיף ד' ב' ג' ד' ה' ו' המה ג"כ כאן ע"ש (פשוט)

ג' אם הם קודמין אמה לבור אז הדין בהם ככל המבואר בסעיף ד' דין ז' ח' ע"ש והוי כאן הראשון והאחרון כד"ג בנגרים ובדולין הוי שהראשון עם כל האחרונים כד"ג עיין בדין שאח"ז (פשוט)

ד' אם הראשון קדם אמה לבור והשני בור קדים אז ג"כ הראשון והאחרונים כד"ג ולא כבסעיף הקודם דין וי"ו דהכא כיון שהשאר דולין או נגרים אין לוקחים אלו רק כ"צ ונסתר הד"ש בהשני כמ"ש בסעיף דדין יו"ד ע"ש משא"כ בסעיף הקודם דין וי"ו ששם יש לכולם בורות ואז הוי כל הבור כ"צ לכן בכאן הראשון עם האחרון כד"ג ואם גבר הראשון שייך להשני בממ"נ ואחריו כד"ג אבל האמצעיים אינם יכולין לסתום פי בורו של ראשון אם הם נגרים דהא אינהו ממ"נ לא שתי אבל כשהם דולין יכולין כולם לסתום פי בורו של ראשון דהא בדלי' כל הרוצה ידלה וכ"ז הוא פשוט איך יהי' הדין אחר התגברות של כ"א א"צ לבאר (פשוט)

ה' אם הראשון קדם בור והשני קדם אמה אזי מגיע לראשון בממ"נ כבסעיף הקודם דין ח' ואחריו הוי השני ואחריו כד"ג כבסעיף ד' דין זיי"ן ואם הם דולין אז גם האמצעיים יכולין להתגבר עליו כבדין הקודם וההוא דסעיף ד' דין ח' שייך גם כאן דזה הוא כלל בכל דינים אלו דהיכי דא' סתם בורו בגזלה לא אבד זה מעלתו אבל אם עפ"י הדין הי' א' יכול להתגבר ולסתום פי בורו אז אחר שנסתם אבד מעלתו והוי כאלו אינו מעפ"ב כלל (פשוט)

וי"ו היכי דשנים האחרונים מעפ"ב והשאר דולין אזי כל הרוצה ידלה ואלו השנים קרוב קרוב קודם ואם האחרון קדם בור לאמה והראשון קדם אמה אז אלו השנים כד"ג וכן אם בשנים קדם אמה גם כן הם כד"ג (פשוט)

זיי"ן היכי דשנים האחרונים מעפ"ב וכולם נגרים אזי הראשון ואחרון הוי כד"ג אבל הקודם לאחרון אינו יכול להתגבר על הראשון דאיהו לא שתי ממ"נ מהטעם שנתבאר בדין ד' ואחר שגבר הראשון עומד השני במקומו ואם כל הראשונים אז באחרונים קרוב קרוב קוד' ואם האחרון גבר על הראשון אז הראשון מהקודם להאחרון כד"ג והוי כבסעיף ד' דין ט' ע"ש ועד"ז מובן איך הדין תמיד אחר התגברות של א' (כ"ז פשוט)

ח' אם האחרון קדם בור והקודם לו קדם אמה אזי ראשון ואחרון כד"ג דראשון אומר עילאי קדים ואחרון אומר תתאי קדים ואין ד"ש בקדים אמה או יש ד"ש בקדם אמה אפ"ה מגיע לו מהטעם שבדין ד' והתגברות הראשון נקרא שסותם בגבולו ירידת המים והתגברות אחרון שיפתח סתימת ראשון וכן הדין אם בשניהם קדים אמה (פשוט)

ט' כשגבר הראשון עומד השני במקומו ואם גברו כל הראשוני' את ב' האחרונים כד"ג וכשגבר האחרון אז הקודם לו נעשה אחרון וכד"ג עם הראשון ומזה תקיש על כל השאר כמובן (פשוט)

יו"ד ואם האחרון קדם אמה והקודם לו קדם בור אזי הראשון ואחרון כד"ג וכשגבר הראשון עומד שני במקומו וכשגברו כל הראשונים אז קרוב קרוב קודם וכשגבר אחרון אז ראשון והקודם לאחרון כד"ג וכ"ז מובן

י"א היכי דב' אמצעיים מעפ"ב והשאר דולין אז בראשונים כל הרוצ' ידלה ואלו האמצעיים הו"ל ראשונים נגד אחרונים ודינן כבר נתבאר בדין א' ודין ב' (וזה פשוט)

י"ב ואם שניהם קדמה אמה אזי הראשון עם כל האחרונים כד"ג דהיינו שכל אחד מהאחרונים יכול לסתום פי בורו כיון שכולם דולין עיין לעיל דין ד' אבל השני אין לו כלום ואם גבר ראשון השני עומד במקומו ואם הראשון קדם בור ושני קדם אמה אז ראשון קודם בממ"נ ושני עם כל האחרונים כד"ג ואם הראשון קדם אמה ושני בור קדם כבר נתבאר בדין ד' ע"ש (וכ"ז מובן)

י"ג והיכי דב' אמצעיים מעפ"ב והשאר הם נגרים אז בור הקרוב לאמה עם האחרון כד"ג אבל לא האמצעיים אפי' אותן שמעפ"ב כאשר כבר נתבאר דבאמצעיים לא מהני מעפ"ב משום דהד"ש נסתר בהם כבדין ד' וכשגבר ראשון עומד שני במקומו וכשגברו כל הראשונים נעשו אלו אמצעיים ראשונים ודינן כבסעיף זה דין א"ב וכשגבר האחרון עומד במקומו מי שקודם לו וכשגברו כל האחרונים כעשו האמצעיים אחרונים ודינן כבסעיף זה דין זיי"ן ח' (וכ"ז מובן)

י"ד אם שניהם קדם אמה דינן כבדין הקודם דראשון ואחרון כד"ג וכשגברו כל הראשונים נעשו האמצעיים ראשונים ודינן כבסעיף זה דין ג' וכשגברו כל האחרונים נעשו האמצעיים אחרונים ודינן כבסעיף זה דין ח' (פשוט)

ט"ו אם אלו ב' אמצעיים הראשון מהם קדם בור ושני קדם אמה אז ראשון ואחרון כד"ג ואם גברו ראשונים כולם נעשו האמצעיים ראשונים ודינן כבסעיף זה דין ה' ואם גברו האחרונים כולם נעשו האמצעים אחרונים ודינן כבסעיף זה דין יו"ד (פשוט)

ט"ז ואם אלו ב' אמצעיים הראשון קדם אמה ושני קדם בור אזי ראשון ואחרון כד"ג כדלעיל וכשגברו כל הראשונים נעשו אלו ראשונים ודינן כבסעיף זה דין ד' וכשגברו כל האחרונים נעשו אלו האמצעיים אחרונים ודינן כבסעיף זה דין ח' ט' ע"ש (פשוט)

י"ז היכי שאותם שמעפ"ב אינם רצופים דרך משל ראשון ושלישי אזי לראשון מגיע ממ"נ כדלעיל דין א' ואחר ששתה הוא ממילא דין הנותרים נלמד מסעיף ד' דין יו"ד וכן אם השלישי והאחרון מעפ"ב אזי הראשון והאחרון כד"ג ואם גבר הראשון עומד שני במקומו וכשגברו שני הראשונים אזי דין הנותרים שמגיע לראשון ממ"נ ודין הנותרים נלמד מסעיף ד' דין ט' וכן אם שני האמצעיים מהלך על פי בורו ואינם רצופים אזי ראשון ואחרון כל דאלים גבר וכשגברו כל הראשונים אזי נלמד ממה שכתבנו בתחלת דין זה בראשון ושלישי מעפ"ב ויש באלה חילוקי דינים הרבה א"א לפרוט הכל והמעיין יוכל להוציאם מתוך מה שכבר נתבאר

דין ב' מעפ"ב עם בורות

סעיף ה' א' היכי דשנים הראשונים מעפ"ב ולכולם בורות דינם כדין אם כולם נגרים כבסעיף הקודם דין א' ב' ג' זולת בזה נשתנה בכאן דהתם אינן לוקחין אותן שמעפ"ב רק כ"צ משא"כ כאן שיש לכולם בורות אזי הוי כל המלוי הבור כ"צ (בד"ה וקשיא)

ב' אם הראשון קדם אמה והשני בור קדם אין הדין כאן. כבסעיף הקודם דין ד' אלא דינו כבסעיף וי"ו דין וי"ו כיון דל כולם יש בורות והוי ראשון ושני כד"ג וכאשר גבר ראשון מגיע לשני בממ"נ ובנותרים כד"ג וכאשר גבר שני אז ראשון ואחרון כד"ג ויובן למעיין איך יהי' הדין בכ"ז אחר התגברות של כל אחד (פשוט)

ג' אם הראשון בור קדם ושני קדם אמה דינו כבסעיף הקודם דין ה' ככל הכתוב שם זולת דשם איירי הכל לענין כ"צ וכאן לענין מלוי כל