נאות דשא קעח

ואני תמה מי ראה כזאת שיהיה תלוי' גרועה משלא כסדרן עד שיהיה שלא כסדרן רבותא נגד תלוי' ועיין בתב"ש סימן ל"ז סק"ד שמוכיח מהט"ז להכשיר תלוי' מבועא ע"י מיעוך מדאסר הט"ז דבוקה ולא מהני מיעוך ולא אשמועינן רבותא טפי בתלוי' אלא פשוט דס"ל דשרי בכה"ג עכ"ל שהרי שעשה התב"ש דיוק זה לדבר פשוט ממילא כאן איכא נמי הוכחה זו גופי' מדאמרי דבוקה מיתרת מקמא פשוט דמתלוי' כשרה והרי זה ראיה ברורה שאין עלי' תשובה. ועוד מוכח הכי מדברי הש"ך בסימן ל"ט סקמ"ו שנתן כלל דכל הסרכות שנתבארו בסימן ל"ט להטריף נוהגין להתירן ע"י מיעוך ע"ש ומשמע מזה דה"ה סרכא מתוך יתרת מקמא שנתבאר שם דטרפה מטעם שלא כסדרן מהני ג"כ מיעוך ול"א דהוי ב' לריעותא וראיה זו עצמה הביא הרב פ"מ שם במשבצות סקי"א דעינונותא לכל מקום שתסרך מכשירין אני ע"י מיעוך מלשון הש"ך הנ"ל דבכל אותן הסרכות שבאותו הסימן מהני מיעוך וא"כ ראי' זו עצמה איתי' גם כן ביתרת מקמא כי היכי דאיתי' בעינונותא דבחדא מחתא מחתינהו המחבר שם וא"כ מהתימא על הרב פ"מ איך הונח לו לומר דסרכא מתוך יתרת הוי ב' לריעותא אחר שהביא ראיה בעינונותא דיהני מיעוך מכל הלין טעמי וראיות אני אומר בטח להכשיר סירכא או בועא או שאר ריעותא העומדת על יתרת בדרי דאונא ובפרט שדין תרתי לריעותא הוא דבר שאין לו שורש בש"ס כן נראה לפי עניות דעתי

שאלה עו

ועתה צריכין אנו לבאר דין סרכא תלוי' או בועא או שאר ריעותא העומדת על יתרת מקמא מה דינה וגם יתרת מקמא שיש ממנה סרכא דבוקה דהו"ל שלא כסדרן כמבואר בסימן ל"ט סעיף וי"ו מה דיני אי מהני מיעוך לדידן וכן סרכא שלא כסדרן מן יתרת בדרי אי מהני מיעוך

והנראה לבאר כאשר אגיד. הנה בסימן הקודם כתבתי שלשה טעמים לומר דיתרת בדרי לא הוי ריעותא וביתרת מקמא ליכא טעם הראשון דלשם כי במקמא רבו הפוסקים להטריף ומ"מ שני הטעמים האחרים איתנהו נמי במקמא לומר דאינו עד כלל ואינו נקרא שום ריעותא לענין להצטרף לתרתי לריעותא ולפ"ז מסתבר ג"כ דאפילו סרכא דבוקה מן יתרת מקמא מהני מיעוך כמו בכל סרכא שלא כסדרן בכל מקום בריאה משום דהאי יתרת מקמא קינו מזיק כלל וגם הבאתי ראיה לזה בסוף סימן הקודם דמהני מיעוך בסרכא מתוך יתרת מקמא וע"ש כי לא אכפיל הדברים ולפ"ז מכ"ש סרכא שלא כסדרן מתוך יתרת בדרי דאונא דמהני מיעוך כך הי' נ"ל בעיני לפשוט

אולם לפי שהתב"ש כ' בפשיטות לאסור בועא על יתרת אפי' בדרא והרב גבעת שאול והפ"מ כ' ג"כ לאסור סרכא תלוי' אפי' מתוך יתרת בדרי ואף שהרב גבעת שאול נטה להיתר מ"מ כ' שירא להתיר יעו"ש לזאת אעפ"י שאני חלוק עליהם והתרתי בסי' הקודם ביתרת בדרי מ"מ במקמא נתתי אל לבי והנני כופף ראשי להודות לדבריהם אמנם לא מטעמייהו דאמרי דיתרת הוי ריעותא אפילו בדרי ואני אומר דאפילו מקמא אין מקום כלל שיצטרף להיות נקרא ב' לריעותא כי יתרת אינו עדות כלל וכאמור אלא מטעם אחר אני מודה ותחלה אומר דסרכא מן יתרת מקמא לא מהני מיעוך אע"פ שהבאתי ראיה בס"ס הקודם דמהני מיעוך מ"מ כיין שאין הדבר מבואר כ"כ מסתבר לומר דלא מהני והטעם בזה אע"ג דלא הוי ב לריעותא מ"מ נהי דיתרת מקמא לא הוי ריעותא מ"מ לא עדיף מטינרי דמבואר ג"כ בכל הפוסקים דאינו נקרא ריעותא כלל וסירכא תלוי יוצאה מטינרי כשרה ואפ"ה כ' הע"ז בסימן ל"ז בסקי"ב דבסרכא שלא כסדרן מתוך הטינרי לא מהני מיעוך וביאר שם הטעם בשמלה חדשה אות ב' ובתב"ש אות ו' דאע"ג דהטינרי אינו כלל ריעותא נמצא אין כאן ב' לריעותא אפ"ה מאחר שמיעוך ומשמוש הוא קולא גדולה ורוב הפוסקים בבנין ומנין מטריפין רק מנהגא הוא שנהגו במדינות אלו לסמוך ולהקל במיעוך לכן היכי דאיכא עוד משום קלקול כל דהו אע"פ דאינו ריעותא כלל שוב לא סמכינן על המיעוך עכ"ד יעו"ש. ועתה אף אנו נאמר דלא גרע הך יתרת מקמא מטינרי וכיון דהסרכא ממנה הוי שלא כסדרן ובעי מיעוך לכן מחמת הקלקול כל דהו של היתרת לא סמכינן על המיעוך וממילא דה"ה סרכא של"כ מתוך יתרת בדרי כיון דמדינא בעי מיעוך עכשיו שיש ריעותא כל דהו דיתרת לא סמכינן על המיעוך כן נ"ל מיהו היכי שיש ספק אם זו הסריכה היא היתירה או שיש ספק אם בא הסרכא מהיתירה או מהעיקרית אבאר אי"ה כל פרטים אלו לקמן בססי' פ"א ע"ש באורך

אמנם בדין סרכא תלוי' או בועא או שאר ריעותא העומד על יתרת מקמא דשם לא שייך האי טעמא דכתיבנא דהא לא בעי בהו מיעוך ממילא מאחר דאמרנו דאין יתרת נקרא ריעותא אין כאן ב' לריעותא ויש להכשיר. אכן אני דן דבר מתוך דבר דכי היכי דחידש לנו הט"ז לענין דין מיעוך כיון דהוא קולא גדולה מש"ה לא סמכינן עלי' היכא דאיכא ריעותא כל דהו ה"נ נאמר לענין יתרת מקמא שהדבר ברור בש"ס ורוב הפוסקים בבנין ומנין להטריף יתרת מקמא רק מנהגא הוא שנהגו במדינות אלו להתיר יתרת מקמא ואין יכולת לבטל מנהגם וכמו שבואר ג"כ התב"ש בסימן ל"ה דהעיקר בש"ס ופוסקים להטריף לכן היכי דאיכא עוד שום ריעותא כל דהו אל היתרת מקמא כגון סרכא תלוי' או בועה וכה"ג אע"ג דבאמת אינו מצטרף שיהיה ב' לריעותא כיון שהיתרת לח חשיב ריעותא לענין ב' לריעותא שאינו עדות על נקב ולא על שום דבר מ"מ כיון דמעיקר הדין היתרת לבד טרפה ומנהגא בעלמא הוא להכשיר לכן היכי שיש עוד ריעותא עלי' עבדינן כעיקר הדין ולא משגיחינן במנהגא כנ"ל וסברא נכונה היא זאת בעיני להעמיד בה דברי השלשה גדולים הנ"ל התב"ש והג"ש והפ"מ לאסור בריעותא על יתרת מקמא אע"ג דאינהו לאו מה"ט אסרו לה מ"מ טוב לנו לקיים בזה דברי חכמים כן נראה לפענ"ד

שאלה עז

ומתוך דברינו אלה יתבאר לנו דין סרכא דבוקה היוצאה מתוך יתרת בדרי דאונא למטה מחציין ויש חלון תו בין אונא לאומא בלי חלון אי בעי מיעוך או לא

לכאורה נרא' דלא בעי מיעוך כלל לפי מה שהעליתי בסי' ע"ה דיתרת בדרי אינו ריעותא כלל וא"כ נהי דסרכא זו מקרי ריעותא כיון דיש פוסקים מטריפין וכמ"ש הט"ז בסימן ל"ז סק"ג מ"מ הא אין כאן אלא חד ריעותא וא"כ לא בעי מיעוך כלל וגם הטעם שכתבתי בסימן הקודם ג"כ ליתא הכא דהא סרכא זו לבדה לא בעי מיעוך ולכן גם עתה שעומדת על היתרת לא בעי מיעוך. אמנם מאחר שכתבתי בסימן הקודם דיתרת בדרי לא גרע מטינרי לכן נלפענ"ד דבחלון או בין אונא לאומא בעי מיעוך דהכי פסק הט"ז ביוצא מטינרי בסימן ל"ט סקי"ג ע"ש במה שסיים דבעי מיעוך דקאי איוצא מטינרי בדאיכא חלון כמו שפירשו שם התב"ש ובפרי מגדים וה"נ כאן ביוצא מיתרת בעי נמי מיעוך ומ"מ כיון דמצד הסברא לא בעי מיעוך כמ"ש תחלה וסברא זו לדמות יתרת לטינרי אינה כ"כ הלכה פסוקה רק אני חדשתי זאת מדעתי וכבר אפשר לומר דל"ד דטינרי מקרי עכ"פ ריעותא כל דהו שהוא על כל פנים קצת קלקול בקרומי הריאה משא"כ יתרת דאינו שים קלקול וגם לעיל (בסי' ע"ה) הוכחתי מלשון הש"ך מדכ' דיתרת בדרי דאונא פשיטא דדין אונא יש לה וכסדרן כשרה משמע דדמי לאונא דכל כסדרן הכשר באונא כשר ג"כ ביתרת בדרי דהיינו אפילו בחלון לכן נ"ל בהפסד מרובה יש להכשיר בלי מיעוך ובאין הפסד מרובה להצריך מיעוך כן נלפע"ד

שאלה עח

ואבאר ג"כ אם סרכא תלוי יוצאה מתוך יתרת מקמא שביארתי לעיל (בסימן ע"ו) דטרפה אם סרכא תלוי' זו עוברת ע"י מיעוך מה דינו וכן ממקום למקום ביתרת מקמא ועוברת ע"י מיעוך מה דינו

והנה התב"ש בסימן ל"ז סק"ד כ' להוכיח מהט"ז דסרכא תלויה היוצאה מבועא אם עוברת ע"י מיעוך כשר ע"ש שמסכים לזה בה"מ וטעמא דמלתא דסרכא תלוי' כשעוברת ע"י מיעוך אין שמה ריעותא כלל והגאון בנודע ביהודה חלק יו"ד סימן י"ב תפס בזה במושלם בפשיטות דסרכא תלוי' אי ממקום למקום כל שעוברת ע"י מיעוך אינו נקרא ריעותא כלל יעו"ש ממילא דלפ"ז ה"ה בסרכא תלויה או ממקום למקום מתוך יתרת מקמא דיש להכשיר כל שעוברת ע"י מיעוך משום דליכא ב' לריעותא אולם הרי עיקר מה שהסכמתי (בסימן ע"ו) לאסור סרכא תלויה מתוך י"מ לא היה כלל מטעם ב' לריעותא רק מחמת דיתרת מקמא עיקר בש"ס ופוסקים להטריף ומנהגא בעלמא הוא להכשיר לכן בהצטרף אלי' ריעותא כל דהו יש להטריף דומה למה שטינרי מעכבת הקולא דמשמוש אף דטינרי אינו ריעותא ע"ש בדברינו ממילא דלפ"ז י"ל דאע"ג דעוברת ע"י מיעוך מ"מ טרפה דריעותא כל דהו מיהת מקרי ואוסרת ביתרת מקמא ואעפ"כ אני אומר דיש להכשיר כי סברא זו אני הוא שחדשתי מדעתי והוא רק כדי לקיים דברי שלשת החכמים התב"ש והג"ש והפ"מ האוסרים סרכא ביתרת מקמא ואלולי שהם אסרוהו לא הייתי מחדש כלל סברא זו ורק מחמת שהם אוסרים וסתרתי טעמם מש"ה אמינא בי' טעמא אחרינא שיהיה דברי חכמים קיימים ולכן לא אחמיר עכ"פ יותר מהם וכיון שהם לא אסרו רק מטעם תרתי לריעותא ממילא לדידהו בתלוי' העוברת ע"י מיעוך כשר משום דלא הוי ב' לריעותא מש"ה אע"ג דטעמא דידיה שייך ביה מ"מ כיון דלדידהו כשר אין לנו להחמיר יותר מהם ותו די"ל דטעמא דידי נמי לא שייך דאפשר דאע"ג דטינרי מקרי ריעותא כל דהו לבטל הקולא של המיעוך מ"מ תלוי' העוברת במיעוך אפשר דאפילו ריעותא כל דהו לא מקרי ולכן אפילו ביתרת מקמא כשר וכן ממקום למקום העוברת במיעוך ואע"ג דבאמת המעיין בדברי התב"ש הנ"ל יראה דתלוי' העוברת במיעוך מ"מ מידי ריעותא כל דהו לח נפיק דהא מצריך התם הפ"מ דוקא ומכ"ש במקום למקום מ"מ אין לנו לדקדק בזה כ"כ וכיון דאינהו מכשרי בבועא בה"מ יש להכשיר ביתרת מקמא ואפילו בלא ה"מ ותו דאע"ג דנימא דתלוי' העוברת במיעוך הוי ריעותא כל דהו מ"מ אפשר דלא הוי ריעותא