נאות דשא קמא

ההיזקות ויאמרו שאינם רוצים כלל בתשלומי ההיזקות רק שיהי' נישום חלק הג' מה שהי' שוה לדידהו דאפשר יעלה סך זה יותר מההיזקות כי רוצה אדם שלא יהי' לו היזקות וטרחות וצער מדאגות ההיזקות ועי"ז שוה אצלו יותר ממה ששוה לכל העולם וכך ישלם להם עפ"י דברי הבקיאים ונתבארה הטענה השלישית בעזר המושיע ורב להושיע

שאלה מ"ח

ועל הטענה הרביעית שטוענים השותפים ואומרים שבעבור החזקה של הכפר שישבו מקדם נתנו סך הרבה ועתה נטל חזקתם גם אמרו שעשו שם באותו כפר רעפוראציע מה שהי' צריך תיקון כמה בנינים מה שהוא הכרח להאורנדא

ודאי דצריך לשלם להם בעד החזקה שגזל מהם וכמבואר בדיני חזקה דכה"ג מיהו ח"צ ליתן סך רב כפי שטוענים השותפים שנתנו בעד החזקה כמבואר בלשון השאלה ברסימ"ן מ"ו אפילו אם יבררו שהאמת כדבריהם רק כפי ששוה החזקה עפ"י שומת בקיאים וענין חזקה זו הוא עפ"י תקנה המבואר בתשובת הב"ח הובא במסגרת סימן ק"מ שמי שהחזיק באורנדא אין שום אדם רשאי להשיג גבולו. ודבר זה שוה איזה סך והיינו ענין החזקה דכנה"ג ואעפ"י שאין שייך עתה כ"כ דיני החזקות משום דבזמנינו זה בעו"ה בטל התוקף דין תורה והרשעים נשאו ראשון איש הישר בעיניו יעשה ואין כח למחות ביד עושי עול מ"מ לא בטלי לגמרי החזקה אעפ"י שאינו שוה עתה כמו שהי' שוה בימי קדם בעת שהי' שבט ביהוד' ומחוקק בישראל מ"מ גם עתה שוה איזה סך משום דשארית ישראל לא יעשו עולה ורשעים לח שכיחי כ"כ ואף אם אינו סר מרע מצד יראת שמים מ"מ סר מרע מצד הבושת אשר הוא סימן אחד מסימני הטהרה אשר בזרע ישראל וזה פשוט. ובמה שלקחו השותפים הנ"ל את פלוני שיהא להם שותף בכל הגלילות בזה לא אבדו חזקה שלהם ובודאי נשארו בחזקתם ואף לפי דברי פלוני שאומר שהשותפים מחלו לו וסלקו את עצמם מכל השותפות כמבואר בהשאלה בסימן מ"ו מכל מקום החזקה מאורדנא שלהם לא נמחל והם קודמים לשכור אותו כפר אצל פלוני מכל אדם ואפילו פלוני עצמו אם הי' רוצה להחזיק אותו כפר לעצמו לא הי' רשאי וזה נלמד בק"ו מדין המולקי המבואר בחזקות דכנה"ג הובא במסגרת השלחן סימן ק"מ ע"ש באות ה' דאם א' יש לו חזקה בבית אחד אצל כותי ואח"כ מכר הכותי כל החצר לישראל שיהי' לו מולקי דהיינו לחלוטין אין הקונה יכול לדחות המחזיק הראשון וזה פשוט משום דמה מכר ראשון לשני כו' רק תקנת תוגרמה שיוכל הקינה לשלם דמי החזקה למחזיק. אבל עכ"פ החזקה לא נתבטלה וא"כ אפילו פלוני הזה הי' קונה כל הגלילות אצל האדון שיהי' הכל שלו לחלוטין ואפ"ה נשאר המחזיק בחזקתו מכ"ש שלא קנה לחלוטין רק שהאדון השכיר לו פשיטא שנשארו השותפים בחזקתם ומובן מזה דאף שמחלו לו כל השותפים באופן שישאר בידו כל הגלילות מ"מ אין זה ענין לחזקתם ובמה שביררו לעצמם חלק הג' ליכא מחילה לחזקתם לא מבעיא לפ"ד השותפים שהיו אנוסים עפ"י דבורו של פלוני שלא רצה ליתן להם החלק הב' רק ביוקר גדול כמבואר בגוף השאלה בסי' מ"ו א"כ ודאי דליכא מחילה אלא אפילו לפ"ד דמכחיש זאת:

ואומר שלא הי' ביוקר מ"מ הרי לא מחלו החזקה רק באופן שישארו בחלק הג' ונמצא שאח"כ שלקח פלוני מהם בגזילה החלק הג' צריך לשלם להם דמי החזקה וכ"ת כיון שאמרנו כבר בסימן מ"ו שישלם פלוני להם דמי חלק הג' א"כ הוי חלק הג' שלהם ובאופן כזה מחלו החזקה הא ליתא דהא אינו משלם להם בעד חלק הג' רק בתורת גזלן שמשלם כשעת הגזלה כפי מה שהי' שוה להשכיר ומי ששוכר האורנדא הוא עושה זאת להרויח וא"כ ודאי שהשותפים נתרצו אדעתא דהכי להניח חזקתם בכפר הראשון אם ישארו באורנדא דחלק הג' משא"כ על אופן כזה שיקחו האורנדא דחלק הג' וישכירוה לאחרים שהוא משא ומתן בעלמא אדעתא דהכי ודאי לא מחלו חזקתם מש"ה אעפ"י שישלם להם בעד החלק הג' אפ"ה צריך לשלם להם בעד החזקה וכ"ז פשוט למי שיש לו מוח בקדקדו

ובדבר תיקון הבנינים שהוציאו בכפר הראשון שלהם ג"כ צריך לשלם להם עפ"י בירור ושומת הרעפיראציע חדא דהא משתרשי לי' שאם לא היו הם מתקנים הי' צריך זה הגזלן להוציא הוצאות הללו ועיין בפ' המפקיד דף מ"ב ע"ב וכן מבואר גם מאותה תשובת הב"ח בסימן ס"א שהבאתי בסימן הקודם שהמשיג גבול צריך לשלם כל הוצאות שהי' לו ומכ"ש לפ"ד תשובת רש"ל שהבאתי בסימן הקודם שכל מה שגרם להזיק לו כגון החובות שעשה חייב לשלם לו מכ"ש הוצאות אלו וכן מבואר בכנה"ג בענין המולקי שם באות ז' שהקונה המולקי צריך לשלם להמחזיק דמי החזקה והוצאות סיוד וכיוד ע"פ שומא יעו"ש. וכן עוד שם באות נ"ג רבותא יותר מזה דאפי' במקום שאבד חזקתו מ"מ צריך המחזיק השני לפרוע לו הוצאות שהוציא על בנין הבתים להמחזיק הראשון יעו"ש וכ"ז ברור ואי תימא שמחלו זאת בעת שביררו החלק הג' ז"א וכמ"ש תחלה לענין החזקה הכל נאמר גם לענין זה ועוד י"ל לענין זה דלא הי' כאן מחילה כלל דאפי' הי' נשארים בחלק הג' ג"כ למה לא יוכלו לתבוע ממנו הוצאותיהם שהוציאו שם מה דמשתרשי לי' בהא סלקינן ונחתינן שצריך פלוני לשלם להם דמי החזקה ודמי הוצאות תיקון הבנינים ע"פ שמאים ונתבארה הטענ' הרביעית בס"ד

שאלה מט

ולענין מה שתובעים. עוד השותפים הוצאות שהוציאו עבור שכירות האראנדא בראשונה כשנסע פלוני מהעיר והם נשארו שם כמה ימים עד שגמרו הדבר והי' להם אז הרבה הוצאות ופלוני השיב כי בעת שמחלו לו האורנדא כולה כמבואר בלשון השאלה בסימן מ"ו נמחלו לו גם הוצאות אלו

תשובה אדרבא אין כאן מחילה אטו נימא כיון שמחלו לו המשא ומתן של האורנדא שיהי' שייך לו לבדו לכן יהי' הוצאות מכיסם זהו דבר שלא ניתן להאמר ובפרט לפי מה שבארנו בסימן מ"ו שאין ממש במחילה זו ולא מהני כלל המחילה ולכן צריך להחזיר להם הוצאות אלו עפ"י שבועתם זולת שאותו החלק הג' שנשכר להערל שבארנו בסימן מ"ו שמחויב פלוני לשלם להם כפי מה שהי' שוה בעת הגזלה וא"כ הוי כאלו השותפים השכירו אותו חלק להערל וא"כ גם השותפים יש להם משא ומתן באורנדא חלק שליש וגם בהסטאריע הנזכר שכבר ביארנו בסימן מ"ו דשייך לכולם בשותפות וא"כ צריך לחשוב מההוצאות ג"כ עליהם מיהו א"צ הן להפסיד שליש שלם מן ההוצאות אעפ"י שהחלק הג' שנשכר להערל כל הריוח שלהם משום דאין זה שליש אוראנדא ואלו הי' נשארים מחזיקים אוראנדא בחלק הג' היה מגיע עליהם חלק שליש משא"כ כיון שאותו חלק נשכר להערל ואין להם בזה רק ריוח כמו משא ומתן ולא אוראנדא לכן בודאי דמשני חלקים הנותרים צריך לחשוב יותר על כל חלק וחלק ממה שיחשוב על חלק הג' וצריך זה להיות נישום ע"פ בקיאים כמה יש לחשוב הוצאות על חלק הג' ועל חלקם באוסטארייע והמותר צריך פלוני להחזיר להם וכ"ז פשוט ומה שאמרנו שיטול עפ"י שבועתם היינו מדין יורד ברשות שבסימן צ"א ס"ג בהגה"ה והשותף כיורד ברשות דמי כמו שנתבאר בסימן שע"ה ובסימן קע"ח סעיף ג' וכמה דוכתי ומכ"ש כאן דחינהו כי קא טרחי והוציאו הוצאות בדידהו טרחי דאז הי' להם לבדם ולא הי לפלוני שותפות וא"כ ודאי ברשות הוציאו כל מה שהוציאו ויותר נראה דבכה"ג יטלו בלא שבועה דבשלמא שותף שהוציא אע"ג דדינו כיורד ברשות מ"מ כיון דאית לחברו שותפות בגווי' לא הי' לו לעשות בלי ידיעתו לפן כשבא ליטול צריך שבועה משא"כ בזה די"ל דמסתמא כשקבלו תחלה את פלוני לשותף לאו אדעתא דהכי קבלוהו שיהיו צריכין לישבע לו ומסתמא דמלתא נתרצה למעשיהן והאמינם על ההוצאות ממילא אח"כ שנשאר הוא לבד מחויב הוא להחזיר הוצאות עפ"י דבורם ומכ"ש כשאמרו לו תחלה סך ההוצאות זולת אם טוענים הוצאות אשר עפ"י אומדנא נראה שלא היה צריך כ"כ הוצאות אז צריכין לישבע ואנו מסופקים כעת בדין זה ולפי דבלא"ה יהי' איזה שבועת להשותפים משאר טענות ויכול לגלגל עליהם לא עמדנו כעת לברר הדבר ועוד צריך לבאר מענין הנאמנות אשר בשטרות שהשלישו ויבורר אי"ה בסימן שאח"ז ונתבארה טענה החמישית בס"ד

שאלה נון

ועל הטענה הששית שטוענים השותפים שיחזיר פלוני להם השחדים שנתנו בעת שכירות האורנדא העולה תשעים ושנים אדומים וגם נתנו להמוזגים שכר ויי"ש השיב פלוני נתינת השחדים לא ראה רק האדון הגיד שלקח מיד ר הירץ השותף הרביעי שלהם וכבר נתפשרתי עמו ונתתי לידו עפ"י דברי האדון שהגיד שמאתו לקח והשותפים אומרים אדרבא אותו השותף לא הי לו כלום בשותפות ומאתנו לקח המעות בהיותינו יחד כלם אצל האדון נותן להאדון עבור כלנו

הנה אם נתינת שחדים הללו שנתנו להאדון לא נודע כלל אז הי' דינו דהשותפים ישבעו כמה הוציאו ויטלו וכמו שנתבאר בשאלה הקודמת ואותן הטעמים הם ג"כ בזה ואולם מאחר שהאדון בעצמו הגיד בשעת השכירות בעת ששכר פלוני מאתו שסך זה קיבל מהשותפים ושיסלק להם א"כ פשוט דאין כאן עסק שבועה כלל חדא דודאי אנן סהדי שנתנו לו להאדון כאש' הגיד ותו דאפי' נימא שלא נתנו כלום להאדון מ"מ מה לו לפלוני בזה אחרי שעל אופן זה שכרו פלוני מהאדון שיתן לו כך וכך בעד האורנדא וליהודים הללו יתן כך וכך וכיון שעל אופן זה שכרו מחויב ליתן להם וזה פשוט ותו דאח"כ הרי נתוודע בעליל לארץ ובא הפקודה מהשררה אל האדונים שיחזירו השחדים שלקחו וקיבל הפלוני השחדים מיד האדונים וא"כ לית דין צריך בושש דאין בזה עסק שבועה ומה שאומר פלוני שהחזיר לר' הירץ שנתפשר עמו וכפי שהגיד לו האדון שמידו קיבל אין ממש בדבריו ואפילו שבועה אין