מנחם ציון צ

לא פליגי שחד חשיב ששים וחד חשיב שבעים ומאן דחשיב ששים לא חשיב פ' עריות. והוא הדבר אשר דברנו שאותן העריות כ"א בטלה בששים מצות ע"י שילמוד אותם יסמכוהו ויסעדוהו לכפות יצרו לשמור כל מצות ה' וכן פ' בא המצות שבהם מסוגלים למי שאינו יכול להשמר מלהסיח דעתו מהתפילין שעכ"פ יש בהן ששים מצות ודברים אלו עמוקים ונעלמים שצריך להבין הלא אסור לבטל איסור לכתחלה ואי אפשר לבאר הכל רק הערה למבין. ישמע חכם ויוסיף לקח

לפרשת קדושים

קדושים תהיו כי קדוש אני וגו' אמרו במדרש קדושים תהיו יכול שתהיו כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם והוא תמוה האיך יעלה על הדעת להדמות להשי"ת. ולפרש זה נבאר תחלה מהו ענין הקדושה ונאמר כי מצוה זו הוא שורש ועיקר לכל המצות. שבפרשה זו נאמרו ששים מצות ולמ"ד שבעים חשיב נמי פ' עריות. והמצות האלו הם כלם שכליות שיש בין התרי"ג מצות קצתם שהמה חוקים וקודם שיגיע האדם לתכלית האמת אינו יכול להבין ולהשכיל את תכליתם אבל המצות הללו כלם השכל הישראלי מורה לעשותם שצריכין להנהגת העולם וע"י שנדבק בהם נוכל להגיע אל הדרך ישכון אור לעשות ולקיים את כל המצות ועליהם אמר שלמה ששים המה מלכות וגו' שעל ידם נקבל עלינו עול מלכות שמים. ונבאר ענין מלכות. כי המלך שמצוה לעבדיו ולכל עם ארצו איזה פקידה ודיוטגמא עולם כמנהגו נוהג שאם הפקידה ההיא דבר שכלי שצריך לההנהגה רק שאם לא צוה המלך ועוררם על זה לא השיגו הם דבר זה כל עבדיו ומשרתיו עושים רצונו אף שהמלך בעצמו אינו יכול להתעצם עם כל אחד ואחד בחדר משכבו אם איננו עובר את מצות המלך. אבל במדות הקב"ה אינו כן שהוא חופש כל חדרי בטן אין חשך ואין צלמות להסתר שם וכמ"ש אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו וגו' הלא את השמים והארץ אני מלא.