מנחם ציון פו

ית"ש בשלימות ועי"ז יכנע לבבו וידע וישכיל שאין בו לא תורה ולא חכמה כמ"ש דוד המלך ע"ה ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. וע"י כך שפל רוח יתמוך כבוד חכמים וענות צדק תרב גדולתו להיות כאלהים לנטוע שמים וליסוד ארץ לברוא עולמות כמוהו אשר אין להם קץ ושיעור וזה נקרא דברים הרבה וע"ז אמר ר"מ כל העוסק בתורה וכו' ולא אמר כל הלומד תורה וכו' לפי שאינה נקראת תורה לשמה עד שיוציאם אל הדבור ואל המעשה להתעסק בקדשים לשם יחוד קוב"ה. ואז זוכה לדברים הרבה לבריאת עולמות שאין להן קץ ואמר להלן ולא עוד וכו' וחושב והולך עוד דברים טובים דברים נחומים שאינן בכלל אותן הדברים הרבה. וכנגד הג' דברים הנ"ל שהם נפש רוח ונשמה המתלבשים במחשבה דבור ומעשה נתן לנו ג' מצות בפסח שהם פסח מצה ומרור שהפסח הוא קדשי שמים לתיקון הנשמה והמצה הוא מורה על הרוח נמוכה שאינה עולה להיות גדולה מכמות שהיתה בתחילה וגם אין בה שום טעם כמו השפל ברך שאינו מרגיש א"ע כלל. ומרור הוא כנגד הנפש שצריך עבודה רבה לשבור התאוות רעות. ולזה כיון ר"ג כל שלא אמר ג' דברים וכו' פירוש כל שלא הוציא מחשבתו בלימוד התורה עדיין אל הדבור לא יצא עדיין מן החיוב

ובזה נבוא אל הביאור כי יש שלשה מיני נגעים נגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים ואין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה. וא"כ מן הדין הקב"ה מעניש תחלה בנגעי בתים ואח"כ בנגעי בגדים ואם לא שב תבער בנפש החוטאת נגעי בני אדם וא"כ קשה למה הפך הסדר בתורה וכתב בתחלה נגעי אדם ואח"כ של בגדים ובתים אמנם לפי דברינו הנ"ל נאמר שהג' מיני נגעים הנ"ל גם הם רומזים לתיקון הפגם בנפש רוח ונשמה כי הגוף אינו נקרא אדם רק בשר אדם והנשמה היא הנקראת אדם והפוגם בנשמה ענוש יענש בנגעי אדם והיא מתלבשת אח"כ בהרוח ונגד זה יש נגעי בגדים והרוח נתלבש ונתעטף עוד בהנפש כי שם ביתו ונגד זה יש נגעי בתים. וע"כ הפך הכתוב הסדר וכתב