מנחם ציון פה

זוכה לדברים הרבה וכו' ולא עוד וכו' הנה ביעידת זוכה לדברים הרבה נכללו כל עניני האדם וצרכיו למגדול ועד קטן חיים חן וחסד רפואה שלימה עושר וכבוד וא"כ מה זה שחושב והולך עוד הלא כבר נכלל הכל אבל שורש הענין הוא כי הלומד תורה לשמה הוא הלומד על מנת לשמור ולעשות ואינה נקראת תורה לשמה עד שיבוא לידו המצוה ויקיים אותה ואם ח"ו לא יקיימנה נקראת שלא לשמה. וכל חכם לב הלומד תורה לשמה ומוציא מחשבתו הטהורה אל הדבור ואל המעשה שהם כנגד נפש רוח ונשמה כי משכן הנשמה היא במוח אשר שם המחשבה הדבוקה באלקים חיים והדבור הוא ברוח כמ"ש רוח ה' דבר בי. וע"כ הוא דבוק במחשבתו הקדושה ובמעשים הנאהבים והנעימים בחלק אלהים עליון וימלא כבוד ה' בכל חלקיו ושמעתי ממורי זצ"ל על י"ג מדות התורה נדרשת מק"ו ומגזירה שוה שהקלות וחמורות יהיה שוין אצלו ולפרש דבריו נקדים עפ"י מ"ש על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל ג"ח כי בשביל התורה נברא העולם שהתורה נקראת אמת והיא מדת יעקב והעבודה היא מדת יצחק והיינו כי החסד היא בלתי גבול וע"כ שיתף השי"ת מדת הגבורה וצמצם שכינת כבוד קדושתו בתוך העולמות למען שיוכלו לקבל אורו ושפעו וז"ש אברהם הוליד את יצחק כי מבין שניהם היו נסבה להתהוות בריאת העולמות ומשכיל על דבר יבין לאשורו ויוסיף אומץ לתקן חלקי נפש רוח ונשמ' שלו ויגיעו מעשיו למעשי אבותיו להיות שותף להקב"ה במעשה בראשית ואולם לזה צריך הכנעה גדולה ושפלות רוח לשום א"ע כאין ואפס ממש להדמות לבוראו השוכן את דכא כי תועבת ה' כל גבה לב ומאן דרב הוא זעיר ובאמת הדבר קשה איך אפשר להיות שפל בעיניו באמת ובתמים אחרי שיודע בעצמו שהוא בקי בכל חדרי תורה וחריף ומפולפל אשר לזאת עצה היעוצה היא שילמוד תורה לשמה שלכך נקראת תורה כי היא מורה בדרך חטאים בתרי"ג עטין שיש בה תארנה עיניו למען ידע ולבבו יבין כי הוא נעור וריק מכל טוב ה' ועדיין לא עשה שום תנועה קלה לעבודת הבורא