מנחם ציון עה

במדרש בשעה שירד סיסרא לנחל קישון העלה כל דגים שבים ונ"ל ע"פ מ"ש בפסוק נחל קישון גרפם שהנחל היה ערב לים סוף בעד השי"ת שיחזיר לו כנגד כל חיל מצרים שהקיא ליבשה ונתקיים בחילו של סיסרא והחיל הזה היה רב מאוד שבמצרים נאמר ושלשים על כלו שכנגד כל א' מישראל לקחו שלשים מצרים. וגם היו סבורין שישראל הם הרבה יותר מס' רבוא שלא ידעו מאותן שמתו בג' ימי אפילה. וא"כ לקחו הרבה יותר משלשים פעם ס' רבוא וא"כ היה חיל סיסרא כבד מאוד ומה שנאמר תשע מאות רכב ברזל אין הכוונה על אנשים יחידים רק כל רכב היא לגיון ומחנה בפ"ע וכולם היו מלובשים נחושת וברזל אשר טבעם לשקוע במים. וע"כ היה טורח רב להנחל להשליך את החיל הכבד הזה מרחק רב אל הים הגדול רק רמז לדגים שבים שיבואו הנה ויקחו חלקם וע"כ העלה כל דגים שבים

כל מה שיש בים יש ביבשה חוץ מן החולדה לפרש זה על בוריו יש הרבה לדבר ובקיצור נאמר דאמרינן בגמ' למה נקרא שמה חולדה שדרה בעיקרי בתים ועדיין קשה למה נקראת חולדה היה לה לקרות דורה. והאמת לפי שהעולם נקרא חלד והיינו הך דהא בהא תליא שהעולם נקרא ע"ש החולדה והחולדה נקראת ע"ש העולם והיינו רק היבשה נקרא חלד ועוד שבמקום שהים עמוק אין הדגים צפים על פניו כמו בשפת הים וגם לא בקרקעית הים. שטבע הדגים לשוט בעובי המים והחולדה צריכה לשכון בעיקרי בתים ועוד שאין בתים בים

כבר ביארתי לכם פעמים רבות שהמצה מבטלת תאות המאכל: ועתה אביא לכם ראיה מן הכתוב שנ' במתאוים שטו העם ולקטו וגו' וקשה למה לא הזכיר מיד בנתינת המן המעלות שהזכיר עתה. ושורש הדבר שאמרו חז"ל עוגה שהוציאו ממצרים טעמו בה טעם מן קשה הלא לא אכלו עדיין מן המן ולא ידעו עדיין טעמו ואיך שייך לומר שטעמו טעם מן. וע"ק למה אפו העוגות מצות הלא לא נצטוו בפסח מצרים לאכול מצות רק עם הפסח אבל כל שבעה היו רשאין לאכול חמץ