מנחם ציון כח

מורה על פחות המדריגה. לכך אמר השי"ת הנני ממטיר לכם שיהיה בבחינת מטר שעדיין צריך תיקון וטורח שיצאו ללקוט כדרכם מקדם. אבל משה רצה לזכות את ישראל ביתר שאת ולהחזיקם בכשרים לא אמר ויצאו רק בתת ה' פירוש שתהיו זכים וכשרים עד שלא תצטרכו לצאת וירד המן על פתח אהליכם

ויצא העם ולקטו. וגו' למען אנסנו צריך להבין איך שייך בחיק יתברך לשון נסיון שיודע כל תעלומות לב ולמה צריך נסיון ושורש הדבר כי כשהיינו במצרים היינו מתועבים באכילת דברים אסורים ולא היינו יכולין לקבל קדושת התורה להורות לנו דרך הטוב והישר כמו שעשו אבותינו שהשיגו כל התורה קודם שניתנה שידעו בשכלם שצריך להניח תפילין וללבוש ציצית וע"כ נתן לנו את התורה שבה מצות שמעיות ושכליות והנה השכליות היינו יכולין להשיג מבלעדי נתינת התורה אבל השמעיות לא היינו משיגים ובעבור זה נתן לנו את המן שהיה אוכל שכלי להזדכך גופינו ושכלינו. והנה בעבור שיצר לב האדם רע ואיש תהפוכות אינו יודע את מעשיו ודרכיו הטובים המה אם לא וע"כ העצה טובה הוא לשקול ולפלס כל מעשיו בעת האכילה שכל שלחן שלא נאמרו עליו ד"ת וגו' ובענין התורה שבעת האכילה יוכל להבחין הכל. וזש"ה למען אנסנו שהוא לשון מפעיל שאתן לפניהם דבר שיוכלו לנסות ולהבחין דרכם ומעלליהם. וע"כ כשרצו השבטים להרוג את יוסיף ישבו לאכול לחם ובעת האכילה עברו אנשים מדינים ומכרוהו. ובאמת הדבר היה נכון וטוב. שאל"כ הוצרך יעקב לירד למצרים בשלשלאות של ברזל רק שזכותו גרם

והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה עלינו לשבח לאדון הכל אשר במאמרו ברא שחקים שרפים ואופנים וחיות הקודש וכל צבא מעלה וכל תוצאות הארץ וצבאותיהם. ואחר כל אלה צירף מכלם חלק א' וברא מהם בריה חדשה ויקרא את שמו אדם למען אשר יוכל להמשיך להם השפעות הבורא לחלק מנת המלך בכל מלאכתו ועובדותיו שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה להיותם טפל לו ולהתחבר