מנחם ציון כז

מאוד וזך לדעת את ה' וללכת במצותיו תרי"ג עשין ול"ת להגיע לתכלית שלימו' רצון הבורא אבל אח"כ כשנתגשם הכל וצריך טרחות רבות עמל אדם לפיהו. עד אשר יכשר להזין הגוף ולהוציאן מחומרת מאכל בהמה: לכן צריך שמירה מעולה על כל האוכל אשר יאכל לבלתי לשתות ולאכול לשבעה להנאת הגוף רק לקחת מוסר השכל ומשכיל על דבר ימצא טוב רמיזא דחכמתא לעשות רצון קונו וזה פירוש הכתוב ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת בעבור שאוכל שלך מוגשם שהוא מתחלה מאכל בהמה לכך השמרו לכם אתם מוכרחים לעשות משמרת למשמרת לבל יתנגפו רגליכם ימין ושמאל מהדרך הטוב והישר אשר יוכשר בעיני ה'

ועתה ברוכי ה' צאו וראו חבתכם לפני המקום כמה מעלות טובות כי בהיותנו בכור הברזל מושקעים ונטבעים בתועבות מצרים ולא ידענו את ה' עד שאמרו מלאכי השרת הללו עע"ז והללו עע"ז ואמת ה' לעולם שמר את בריתו ושבועתו לאבותינו שיעשה אותנו לגוי קדוש ועם סגולה ע"כ הביאנו אל המדבר ונתן לנו לחם מן השמים שכולו רוחני ושכלי ולא היה בו פסולת שע"כ היה נבלע באיברים והיה הדבר בהיפוך ממש שמתחלה לקטו איש לפי אכלו והנותר הניחו לבהמות שהיו טועמים טעם מן כדאיתא במדרש וגו' האמנם גם הלום תאוה נפשינו נכספה וגם כלתה אל המן עינינו מי יאכילנו ממנו יהיה לנו לעינים לגול את ערלת לבבינו ולהסיר מעבה הסכלות מעל פנינו נדעה נרדפה לדעת את ה' וע"כ צוה יוצרנו החפץ בטובת עבדיו לבל ישובו לכסלה. צוה למשה להצניע צנצנת המן למשמרת לדורותיכם להיות סמך וסעד לסייע את כל הבא לטהר לכל הקרב אל משכן ה' והנה בדרך כללות ישראל נמצאים כמה סוגים בני אדם ישנם שלומי אמוני ישראל שחומרם מזוכך ולהם ירד המן על פתח אהליהם ויש שהיו מוגשמים יותר והם הוצרכו לשוט וללקוט ובעבור כי יצר לב האדם רע מנעוריו והורגל במדות רעות מיום הוולדו טרם בא היצר טוב ומדרך הטבע להצטרך טורח רב להתהלך לפני ה' וע"ז נאמר שטו העם ולקטו כידוע והעם