מנחם ציון קטז
Menachem Zion 116 · מנחם ציון · free full Hebrew text
Open in the reader →חסידיו ועבדיו וזולת זה לא הוצרך השי"ת להנקם מרשעים בעוה"ז שאף במות האדם אינו דבר אבוד רק פירוד היסודות ויוכל להנקם מכל יסוד בפ"ע ושורש הענין הוא שנ' אכן רוח היא באנוש שכל דבור שמוציא האדם ויצא בכח זה הבל מפיו והבל הזה אינו מוגבל ויוכל להתפשט בכל העולם וכשהבל הזה יוצא מאדם כשר וצדיק בדבורים קדושים צדק לפניו יהלך שכל מי שפוגע בו נתוסף בו זריזות וקדושה והתחזקות לעבודת הבורא ב"ה אבל כשהמוציא ההבל הזה אדם רשע ודבריו שלא כדת של תורה הוא מחטיא רבים וכל הפוגע בו נפרד מדביקותו ונטרד ממעלתו ומזה יבוא שכמה כשרים יפלו בנופלים ממדריגתן וגלו מעל שולחן אביהם שבשמים וזולת זה לא היה אפשרי לשום אדם מישראל להפרד מחלק ה' האחוז בו בחבלי עבותות אהבה וטהר ידים יוסיף אומץ עוז ותעצומות עבודה רבה והתחזקות גדול לשוב למדריגתו הראשונה. וע"כ צריך עונש הרשעים לפשט עקמימיות שבלב להפריד מאהלי החטאים האלה בנפשותם להעביר גלולים מן הארץ וגם הצדיקים שנפרדו מה' מחמת הבלי הרשעים נענשים בעבור שלא נשמרו מהם ועי"ז יוכלו להגיע ליראה עילאה ילכו לבטח דרכם ולא יתפרדו מדביקותם ושני פעמים יראה בגימטרי"א תב"ל ובזה יבוארו המקראות הנ"ל כי ענוש לצדיק לא טוב שכשהקב"ה מעניש לצדיקים לא באלה שבחו ואין הרשע לוקח לעצמו תוכחת מוסר ואדרבא מתפקר יותר אבל הדבר שהוא לו לשם ולתהלה כי תאחז במשפט ידו לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה יעלזו חסידים בכבוד תהלת ה' יספרו וע"כ אמר ישעיה כאשר משפטיך לארץ כשאתה עושה דין ומשפט באותן שהן במדריגת הארץ אז ילמדו יושבי תבל צדק שהצדק הוא כלו טוב שהוא שורש הדינים ולזה התפלל דוד שישפוט התבל בצדק שירחם יי את עמו וירב עליהם משאת טובו וזה יהיה ע"י שישפוט עמים באמונתו שעמים קאי ג"כ על אשר בשם ישראל יכונה ואין לבבו שלם עם ה' כי נכבה גחלתו והללו נקראים עמים שהוא לשון גחלים עוממות ויבוא עי"ז אמונה שלימה ועתה בינו נא זאת שבכל ד' יסודות ארמ"ע הפחות שבכלם הוא יסוד העפר ולמעלה ממנו יסוד המים ואח"כ יסוד האויר והאש. ואח"כ הגלגלים ועולמות העליונים המקיפין זא"ז והפחות שביסוד העפר הוא הבחינה שנקראת ארץ והמעולה שבה היא התבל. וכן בכל העולמות המשובחים והמתנשאים מן העה"ז. וע"כ בחינת תבל שלהם היא נכבדת יותר מהעולם שלמטה מהם והארץ שבגלגלים היא כמו תבל להעה"ז וכן הארץ שבעולמות העליונים היא תבל להעולם שלמטה מהם וכמ"ש כל העולם כלו כגרגיר חרדל נגד גלגל הירח וכן כל גלגל נגד חבירו וכן כלם נגד עולם המלאכים ואין הכוונה על הכמות והאיכות שלמעלה מגלגל הירח לא שייך כמות ואיכות רק מהות ועיקר הכוונה על החיות והארה עליונה הנשפע בהם וכן מ"ש רגלי החיות כנגד כלם שוקי החיות וכו' אין כוונתם על הכמות רק