מנחם ציון קיז

כדאמרי אינשי קטנו של פלוני עבה ממתני פירוש על השכל והחיות הידוע שבכל דבר יש הארה עליונה המחיה אותו יש חיות שבדומם וחיות שבצומח וחיות שבחי וחיות שבמדבר ועפ"ז נפרש מקרא שכתוב. כי תבאו אל הארץ אשר אני נותן לכם וגו' וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן והניף הכהן אות' והדקדוקים רבו במקרא זה גם מלת נותן משמע לשון מתנה והנה כבר הרחבנו, הדבור בי"ט לספר שבחו של מקום ע"י פסוק ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' כי לולי חסד ה' מעולם ועד עולם למלוך עלינו ביד חזקה לקחת אותנו לו לעם קדוש להאיר עינינו וליחד לבבנו לדעת דרכיו נחפוץ לחיותינו כיום הזה עדיין היינו מתועתעים בתועבות מצרים רק מאת ה' היתה זאת אשר הוציאנו משם להכין לבבנו אליו ע"כ הביאנו אל המדבר והאכילנו את המן עומר לגולגולת שהיה כלו רוחני ושכלי ומי שאינו מופשט מהגשמיות כמעט אינו יכול להבין ענינו הלא העומר היה שיעור קטן מאוד רק מזון סעודה אחת שבערב ירד השליו ואפילו קטן שבקטנים לא העדיף ולא היה אפשר להותיר ממנו רק אנשים מיוחדים שהותירו אשר באמת קצף עליהם משה וכמו שפרשנו בשבת שעברה והיא הדבר שדברנו שהמן לא היה לחם לאכול מזון מוגשם רק החיות שהיה בו שהאיר עיניהם ולמד דעת אותם איך לעבוד את הבורא ב"ה ולפרסם אלהותו בכל העולמות ובכל ברואיו שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה להמשיך חיות לכל הנבראים שידעו כלם מקטנם ועד גדולם שעושין רצון השי"ת שאין בריה בעולם אשר לא תדע שיש אלהים גדול ונורא שבראה מאין ליש ואין בה בחירה לשנות את תפקידו. רק זולת פעולת האדם אינה יודעת שעושה רצון בוראה אבל ע"י דבורי האדם שמשבח ומפאר את יוצרו על עניניהם הוא ממשיך בהם חיות ושפע שידעו שעושין רצון השי"ת ומקבלין נחת רוח מזה. וכזאת עשה אדה"ר בקריאת שמות לכל היצורים וע"כ נאמר וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו שידע להמשיך לכל בריה חיותה בקריאת השם הראוי לה והוא שמו באמת אשר על ידו יקבל נפש חיה והארה עליונה שתדע שעושה רצון קונה וחפץ צורה. וזו היתה המתנה טובה וחמודה חטיבה אחת בדבור וידעתם כי אני ה' שנתן בנו הדעה והחיות באכילת המן שע"כ היה די עומר לגולגולת כקטן כגדול מאחר שהאכילה היתה רוחניות ובזה אין חילוק בין קטון לגדול שכולם צריכין דעת וחיות בשוה וזש"ה כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם אף שהיא בחינת ארץ מ"מ מאוד נתעלית וממקום קדוש תבוא לכם אותו המתנה טובה המרומזת בתיבת אני כנ"ל וידעתם כי אני ה'. וכשתגיעו למעלה הזאת אז וקצרתם את קצירה שיש בני אדם המתברכים בלבבם כי זך וישר פעלם ונראה בדעתם שלומדים תורה ונותנין צדקה ושעתם מוצלחת ולא דעת ולא תבונה בהם להבחין כמה גדול כחה של העבודה והם