מנחם ציון קא

אבל מצות הם שאין כל אדם מחוייב לעשותם ואפשר שלא יבוא לידו מעולם שיתחייב בהם כגון מצות פדיון הבן שמי שאין לו בן בכור אינו מקיים מצוה זו וכמו כן על מצות עבודת הכהנים והוא בעבור שיודע הקב"ה שגם בלא מצוה זו יוכל לבוא ולהגיע לידי שלימותו לא הקרה אותה לפניו והנה על שלשה דברים העולם נברא והם עולם שנה נפש ועולם הוא השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה והשנה היא הזמן ימים ולילות מידי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו ונפש הוא כל אשר רוח חיים באפיו. ואם שלשה אלה לא נעשו לא היה עולם כלל. וא"כ ע"כ כל אחד כלול מכלם. וע"כ ראה אברהם אבינו להקריב איל תמורת יצחק שמצינו שיש להם בדבר אחד יחוס שוה. שמדת יצחק היה שכל מעשיו ודבוריו רק ביראת ה' כל היום וכאשר דבר ידבר אל האדם היה מכניס יראה וחרדה בלב כל השומע מפחד ה' ומהדר גאונו וכמו כן מצינו גבי איל שיש בו אבר אחד והוא הקרן שכשתוקעין בו יחתו ויחרדו כל השומעים כמ"ש אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו וע"כ הקריב תמורתו איל ומצינו ג"כ מקום בעולם שיש לו יחוס הזה והיא עיר ציון שמקום המקדש לא נקרא ציון שציון הוא לפני ירושלים ושם עיקר היראה אבל כשהכהן הגדול נכנס לבית קדשי הקדשים ביוה"כ לא היה רשאי להכניס עצמו בעומק היראה שאל"כ לא היה יכול לסבול ולעבוד עבודתו שהיו מרתתין ידיו ואבריו מפחד ה' רק הכניס עצמו באהבה מגולה והיראה היתה מסותרת בקרבו וע"כ נאמר ואנכי הסתר אסתיר שאהבה תהיה מסותרת והתוכחה מגולה ובעיר ציון שם עיקר מקום הפחד והחרדה ומשם היראה יוצאה לכל העולם כלו שמקום הזה משלח בדיו ופארותיו לכל העולם. וע"כ יש למקום הזה יחוס אחד עם יצחק ולעומת זה במשך השנה החודש הזה מסוגל להביא האדם לידי יראה ופחד ובפרט בתחלת החודש שהוא ראשית חכמה יראת ה' וע"י שיש יראת ה' על פניו בחודש הזה לא יסוג אחור ממנו כל ימות השנה וע"כ מחוייבין לתקוע בתחלת החודש שיושרש פחד ה' בלבבם ויהיה סמך וסעד לכל השנה: וזהו תקעו בחודש