מבוא שערים עח

בשם אלהי"ם שהם האחוריים של ס' זו שהיא ג"כ בגי' ק"ך. והנה נמצא כי אלו הק"ך אלהי"ם יהיו בכל אחורי הי"ס דבינה. אמנם להיות סוד בינה טמירא וגניזא יתיר אין בחי' ק"ך צירופים ניכרים אלא מהחזה ולמטה שהם בד"ת שבה ואז נחלקים הק"ך אלהי"ם ד"פ ל' שהם סוד ק"ך צירופים אלהי"ם והם ד"פ ל' ד"ל והענין כי הבינה הפנים שלה הוא אהי"ה ושם אהי"ה מתחלף באותיות הסמוכים אליהם ונעשים בוכ"ו שהוא שם קדוש והוא בגי' ד"ל כי מזה השם נמשכו האחוריים של הבינה שהם דפ"ל צירופים דאלהים וז"ס אורך היריעה האחת שלשים באמה ורחבה ד' באמה שהם ד' אמות לבד ברוחב שהם ד"פ הנ"ל וכל אמה מאלו יש בה אורך ל' אמות הם דפ"ל כמנין ד"ל אמנם כאשר אלו האחוריים של ק"ך צירופי אלהי"ם הנז' נתפשטו אז יעשה מהם התבונה הכולל עמה י"ס והם האחוריים של הד' אהי"ה. אמנם אלו האחוריים נעשה מהם הפנים שלהם אמנם מאלהים הנ"ל נעשה האחוריים והחיצונית שלהם כי שם מתגלים הדינים ולא בפנימותם ונמצא כי אלו בי שמות הריבועים כנ"ל שהראשון גי' קפ"ד והב' גי' קדמ"ת הנה למעלה היו בבחי' אחוריים וכאן למטה בי"ס ותבונה נעשים בבחי' פנים ולכן שם הא' שהוא בחי' קפ"ד נגד י"ס להורות כי משם זה מזדווג עם התבונה בסוד פב"פ ופוקד אותה כנודע כי הזיווג מלשון פקידה כמ"ש ופקדת נוך ולא תחטא. וגם תראה כי ב' שמות גי' קדמ"ת להורות כי מה שהיה למעלה אחור עתה הוא קדם שהוא בחי' פב"פ כמ"ש אחור וקדם צרתני. והנה תראה כי ב' שמות הנז' בהיות למעלה הם ע"ב קס"א בגי' זכו"ר להורות כי שם בבינה עילאה אין אחיזה להחיצונים כנודע כי כל השכחה באה מן החיצונים. אמנם באו"א שאין שם אחיזת החיצונים בגי' זכו"ר כי אין שם שכחה וזהו אותיות זכירה זכור יה שהם או"א אמנם האחוריים שלהם שנעשים פנים למטה בי"ס ותבונה בגי' תשכ"ח לרמוז כי שם בתבונה יש כבר מקום לחיצונים לאחוז והשכחה מצויה שם וכנגד אלו הב' בחי' נאמר בתורה זכור ואל תשכח בענין עמלק. ואמנם דע כי אעפ"י שהשכחה הם בי"ס ותבונה עכ"ז עיקר אחיזתם הם בתבונה כי שם עמה נגמר החשבון תשכח ובזה תבין מ"ש בספרים האחרונים כי שר של שכחה שמו מ"ס והענין כי הבינה ותבונה הם מ"ס כנ"ל וזהו הקליפה הגורמת השכחה הוא ע"י אחיזתם למטה במ' וגם מה שלוקח מן הס' אינו אלא רדת האחוריים שלה למטה בתבונה וזהו מ"ס ובזה תבין משארז"ל אינו דומה מי ששונה פרקו קי פעמים למי ששונה ק' פעמים וא' כי השר הזה גי' ק' ועד ק' יש לו יכולת לשכח ומשם ואילך אין לו יותר כח לשכח. ובזה תבין מ"ש בר"מ פ' קדושים בדרגין דילן דאינון או"א כו' ותרווייהו אינון פורסייא וספסל תחתך ליקרך פי' כי או"א נעשה כסא למה שלמעלה מהם. והענין כי הנה הפנים והאחוריים דאו"א הם זכור ותשכח והנה זכור בגי' רג"ל הרי רגל א' בחיי הפנים ותשכח גי' ג"פ רג"ל דבחי' אחוריים הרי ד' רגלי הכסא. ואמנם זכור ותשכח הם ד"פ רג"ל ועוד כ"ח יתירות. והענין כי אלו הרגליים בב' מ"ל דאו"א כי המלכו' הוא בחי' הרגליים כנודע וגם כי אין אלו השמות נעשים אלא ע"י חשבון ונודע מפ' פנחס כי כל החשבונות וגימטראות בסיהרא אינון והלא הדבר צ"ע כי אין כל החשבונות במ"ל האחרונה כי הרי כל השמות שהם בכל שאר הי"ס יש להם חשבון אך הענין הוא בכל מקום שיש בבחי' השם ההוא שם חשבון של שם ההוא באופן כי כשאנו אומרים איזהו בחי' חשבון בכל שם ושם הנה בחי' החשבון ההוא למטה במלכות של אותו השם ושמור כלל זה בידך. והנה נמצא כי זהו החשבון של זכור ותשכח שהם ד' רגליים הם בב' המ"ל דאו"א והם הוא בחי' ד' רגלי הכסא והנה הכ"ח היתירי' מהם הם חשבון כ"ח הראשונים שה' יו"ד ה"י דע"ב דיודין היוד עם ה' גי' כ"ה וקח עוד ג' מן מלוי של היו"ד הרי כ"ח ואלו הכ"ח הראשונים הם ראשים של כל החשבון של השמות הנז' והם מתלבשים תוך הד' רגליים והם נשמה בתוכם וגם זה הכ"ח הוא בב' מ"ל הנ"ל לפי שגם הם בסוד חשבון ובתוך כ"ח של חשבון מתלבשות כ"ח אותיות דמלוי המלוי של שם ע"ב דיודין דאבא כי זה אינו גי' וחשבון אלא בסוד מספר אותיות לבד שהם כ"ח ואלו אינם נקראים חשבון ואינם במלכות והבן זה. והנה אותי' כ"ח דמלוי המלוי דע"ב דיודין הרוכב על זה הכסא ואעפ"י שזה הכ"ח הוא ממלוי המלוי והכ"ח הא' הוא ממלוי לבד עכ"ז להיות בסוד חשבון הוא גרוע מזה הכ"ח כנז"ל, ויש להקשות בזה כי הוא היפך ממה שכתבנו לעיל בסדר המדריגות ע"ש ונמצא עתה כי הרוכב על הכסא הם כ"ח אותיות דמלוי המלוי דע"ב והכסא הם בחי' חשבון יו"ד ה' של המלוי והד' רגליים של הכסא הם שאר חשבון של ב' שמות הנז' וכדי שתבין כל זה אקדים לך הקדמה א' דע כי מה שביארנו כי שם ע"ב בחכמה ושם ס"ג בבינה ושם מ"ה בת"ת ושם בין במלכות אין כל זה אלא בז"ת של כ"א מהם. ונתחיל משם ע"ב דע כי ד' אותיות הוי"ה בכתר דאבא ויו"ד אותיות המלוי בחכמה שלו וכ"ח אותיות מלוי המלוי בבינה שלו. ובזה תבין מ"ש בזוהר ובתיקונים דצריך האי כח לסלקא לה לגבי חכמה ואיהו מ"ה בי' אצבעין על האי כח כו' הרי כי החכמה הוא י' אותיות המלוי ובינה הוא כ"ח אתווין מלוי המלוי כי היה הוא בחכמה וכח ה' הוא בבינה וכאשר תצטרף כל אלו הג' בחי' שיש בג' ראשונות הם פשוט ומלוי ומלוי המלוי הם מ"ב אתווין וז"ש בתיקונים רישא דאו"א שם מ"ב וגופא דאו"א שם ע"ב והבן. אמנם כל שאר הז"ת הם בחי' חשבון של שם ע"ב בי' אותיות הכולל כל הז"ת וכן עד"ז הם בשם ס"ג שבבינה ובמ"ה שבת"ת ובבין שבמל' א"כ הרי כ"ח