מבוא שערים כג

הבל דגרמי ונמשך מן הנפש שורה תמיד על העצמות המת עד התחי' כי אם לא היה נשאר שום לחלוחית אור העצמות לא היו קמים בתחי' והי' נפסדים ונרקבים לגמרי ואותה ההבל שורה עליהם ומאיר בהם קצת הארה כדי שיוכלו להתקיים עד זמן התחי' ויש עין הגורם להסיר גם ההבל דגרמי ההוא ולכן אינם קמים בתחי' והם העצמות היבשות בלי לחלוחית ההבל הנזכר שאמר לו השם יתברך כי אותם העצמות בנשך וכולי חי' לא יחי' וגומר. ולא קמו באותה תחי' בימי יחזקאל ונמצא כי גם בכלים האלו המתים אף על פי שהאורות נסתלקו מהם ודאי שנשאר בהם ההוא הבל דגרמי להחיותם עד עת התיקון ואין כל חדש תחת השמש ותיקונם הוא תחיית המתים ממש. והנה אותו ההבל הנשאר בהם הם רפ"ח ניצוצין שאנו מזכירין בכ"מ וז"ס ורוח אלהים מרחפת על פני המים וגומר מ"ת רפ"ח כי ענין הרחף הוא שהי' רוחפים על המתים ומעופפים עליהם להאיר להם כשהיה הארץ תוהו ובוהו וכולי שהוא זמן מיתת המלכים ומן בחי' האורות שהיא הרוח של הכלים נמשכו אותן רפ"ח ניצוצין וז"ס ורוח אלהים מרחפת וגומר. ובודאי שהיותר מובחר מהאורות שלא יוכלו לסובלו הוא שנסתלק והרפ"ח ניצוצין שנשארו בכלים הם האורות היותר גרועות ובש"ד ח"ב פ"ו נתבאר אמיתיות זה הענין באורך כי הוא נפש דנפש דעשי' שהוא האורות שבאחוריים החיצונים של הי' כלים די"ס דעשי' ועי"ש. אמר הצעיר חיים הנה פעם אחרת שמעתי ממורי זלה"ה כי הז' כלים דז' מלכים הם השכ"ה דינים הנזכרים בכ"מ שהם שרשי הדינים והנה ז"פ אדם בגי' שט"ו שהם ז' מלכים ושרש' ה' דבינה ומשם יצאו הרי ש"ך אמנם האחוריים והכלים דג' נקודות הראשונים אינם מכלל הש"ך דינים עד כאן לשון מורי. ונלפע"ד לפרש כי הש"ך ניצוצין שהם ז"פ אדם הם ז' כלים דמלכים והרפ"ח ניצוצי' הם רפ"ח ניצוצי אורה שבתוכ' ומעולים מן השכ"ה שהם כלים ממש כנודע כי יש הפרש בין שכ"ה לרפ"ח וכללות שבשניהם נרמזים בהיום הר"ת עולם או אפשר במה ששמעתי ג"כ ממורי זלה"ה במ"א כי הרפ"ח ניצוצין עצמן בהצטרף עמהם ל"ב אלהים שגם הם שרשי הדינים הם ש"ך והכל אחד. ומ"ש לעיל כי השכ"ה הם כלים פי' של הניצוצי' שבתוכם שאינם נפרדים תמיד בהם או אפשר כי אלו הל"ב אלהים הנוספים על הרפ"ח הם בחי' שאול מרחובות הנהר שנחבא בכלי היסוד כנ"ל בסוף פ"ח כי אלו הל"ב אלהים הם נמשכים ממוח החכמה ל"ב נתיבות אל היסוד ולכן אינ' במספר רפ"ח שהם מחסד ולמטה כמ"ש בפרק זה בע"ה וצ"ע ועיין ח"ג פ"א. ונחזור לענין כי כבר ביארנו שאל הרפ"ח ניצוצין הם האורות הגרועי' יותר ולכן צריך שבתחלה נקדים לך סדר האורות ומדרגתם זה למעלה מזה ובזה נדע מה מדרגה הם האורות הגרועים הנה נודע כי כל האורות שבאצילות הם הויות וכבר ידעת בש"א ח"א פ"ב כי ד' בחי' הויות הם או מילואם ע"ב או בס"ג או במ"ה או בב"ן ונבאר הוית ע"ב דיודין ובזה ית' לך כולן הנה הד' אותיות הוי"ה הפשוטה בלי שום מלוי הוא שורש האור ועיקרו וגם זה נקרא בחי' פנים של הוי"ה. ויש ג"כ מדרגה שניה לזו גרוע ממנה והוא אחוריים דהוי"ה זו בלתי שום מלוי כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה. אח"כ מדרגה ג' תחתונה מן השני' והוא מספר ד' אותיות דפנים שהם מספר כ"ו וגם זה נקרא פנים. אח"כ מדרגה ד' הוא מספר אחוריים הנזכר כפשטם שהם מספר ע"ב וגם זה נקרא אחוריים. אח"כ מדרגה ה' הוא ד' אותיות הוי"ה במילואה כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י בבחי' אותיות הם שהם עשרה אותיות וגם זה נקי פנים. אח"כ מדרגה ו' היא אחוריים דזה המלוי בבחי' אותיות והם כ"ו אותיות כזה יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י וי"ו יו"ד ה"י וי"ו ה"י. אח"כ מדרגה ז' והיא מספר אותיות המלוי שהם בגי' ע"ב ונק' פנים. אח"כ מדרגה ח' היא מספר של כ"ו אותיות של האחוריים של המלוי שמספרם קפ"ד. אח"כ מדרגה ט' והיא אותיות מלוי המלוי בבחי' אותיותיהם שהם כ"ח כזה יו"ד וי"ו דלית ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד ונק' פנים. מדרגה י' והיא אותיות אחוריים דמלוי המלוי בבחי' אותיותיהם קנ"ו אותיות. אח"כ מדרגה י"א מספר כ"ח אותיות מלוי המלוי בבחי' מספרם. אח"כ מדרגה י"ב מספר אותיות דאחוריים דמלוי המלוי בבחי' מספרם והם נעשים אחוריים וכן כיוצא בזה תלך למדרגה עד אין קץ. וכיוצא בזה תצרף בשם ס"ג ובשם מ"ה ורשם בין בכל השמות שיש בעולם וטעם היות אותיות המלוי גרועים מאותיות הפשוטות הוא ג"כ כי מלוי גי' אלהים שהוא דין כי הם דינים וגם הם הענפים והפשיטים הם השרשים והמלואים הם ענפים של האורות המתפשטים ומתגלים בשרשי הוי"ה ובשרשם הוא פשוט בלי מלוי אז הוא גרוע הפשוט יען היות אורותיו סתומים אך כשהפשוט הוא עם מלואו אז הפשוט עיקר ומעולה ממלואו. והנה ברדת הרפ"ח ניצוצין בכלים הנ"ל ודאי שהיותר מדרגות התחתונות הם שירדו בכלים והנה מכל אלו השמות דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן נפלו הניצוצים בכלים אמנם אינם שוים כי ניצוצות ע"ב יאיר בכלים שלהם ודס"ג יאירו בכלים שלהם וכן כיוצא בזה. והנה כיון שהמדרגות השמות בעצמן הם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וא"כ ודאי שניצוצות שירדו משם ע"ב שהוא אור זך וגדול לכן הניצוצות יותר מעוטות כי לא היה בכלי שלו כ"כ שבירה כמו ביותר תחתון ממנו וניצוצות ס"ג יתירות מניצוצות ע"ב ושל מ"ה יתירות משל ס"ג ושל ב"ן יתירות משל כולם. ונבאר סדר דהויות אלו בז' מלכים כי אם היות אלו הז' מלכים אינם רק מ"ה וב"ן דבין דכללות שהם זו"נ עכ"ז יש בהם ד' הויות אלו והענין אמת הוא כי בבחי' עצמן של הי"ס מתחלקין כן ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בחכמה ובינה וזו"נ. ואמנם כאשר נתקנו אלו הי"ס דאצילות לא באו ועמדו במקומם